ב'יתד נאמן' פורסמה שיחה מרתקת עם עם הגרי"ח סיטרוק זצוק"ל שהתקיימה לא הרבה לפני פטירתו, בשיחה פרש הגרי"ח את פעילותו התורנית ברחבי צרפת, ובקרב בני הנוער, בתוך דבריו סיפר את המעשה המופלא הבא:
זה החל בהפצת שיעורי תורה לנוער, זכיתי בס"ד להפוך את נושא השיעורים וחיזוק התורה לנושא מרכזי שמדברים בו הנוער היהודי בצרפת בכל אתר, וכך למרות שמספר שומרי התורה אינו עולה על 30% מכלל היהודים, הצלחנו להביא את דבר התורה לרבים מבין היהודים הכלליים, והדבר הפך ליסוד מוכר אצל הרבים.
גולת הכותרת בפעילותי היה הקמתו של 'יום שכולו תורה', בשונה מהמקובל בארץ, שעושים לעיתים יום שכזה, שבו מגיעים דרשנים לדרוש בשיעורי תורה שונים, אני החלטתי בכל כוחי לעשות משהו שונו במהותו. הסיפור שהביא את הרעיון למימוש, הינו נס פלאי ממש שאני מספר לכם עתה לראשונה בחיי.
תמיד חלמתי לעשות אירוע רב מימדים שבו אוכל לראשונה להציג את היהדות, לא רק בשיעורים ושיחות, אלא באופן מוחשי ומעשי. בחלומי רציתי לשכור אולם גדול מאד, ובו להשקיע ממיטב האומנות לתאר באופן מעשי כיצד נראים חיי היהדות בכלל, והמאורעות היהודיים בפרט. רציתי שיהיה דוכן מיוחד ובו יוצג בכל אחד מהדוכנים מאורע אחר הקשור ליהדות, כמו שבת, חגי ישראל, בר מצווה, חתונה, מקווה, עירוב, ישיבה, תלמוד תורה, הבית היהודי, ביקור חולים, חברא קדישא ועוד, כשבחלומי היה לגייס את האומנים הטובים ביותר בתחום, שיעמלו ליצור מיצגים תלת מימדיים אמיתיים בליווי מצגות, שיראו באופן חיובי את הפינות הללו, בכל דוכן עם ההסבר המרתק שלו.
יהודים רבים שיבואו לדוכנים כאילו רוכשים דבר מה, ויראו בצורה מושכת את הבית היהודי, את החגים והמאורעות, יקבלו מושגי יסוד בחינוך היהודי שכה חסר להם. וכך באותו יום שכולו תורה, יבואו כמה שיותר יהודים שיחוו לראשונה בחייהם בצורה מוחשית מהי תורה, ואולי דרכה יתחברו מאוחר יותר כל אחד ביכולותיו לעולם התורה. אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד, הפקת אירוע שכזה הינה בסדר גודל ממוני עצום, ומנין יהיה לי הסכום לכך.
באורח פלאי, דיברתי על כך באחד משיעורי הנוער שלי בצורה גלויה, ואמרתי שזה משוש חיי להצליח לערוך יום שכולו תורה במתכונת זו. לפתע אחד הנערים הצביע בידו וביקש את רשות הדיבור הוא סיפר כי הוא עובד בחברת מחשבים גדולה, ובעליו עורך יריד גדול, ויש לו יכולת מוכחות בהפקת אירועים מעין אלו, והוא מציע שאפגש עמו. אני מעולם לא סירבתי לפגישה אם היא תוכל להניב דבר חיובי, והסכמתי להיפגש.
נקבעה הפגישה, ובשעה היעודה אני מעלה בפניו את כל הרעיון החלומי אותו אני רוצה לממש מזה תקופה ארוכה. בסיום הוא אומר שזה פרויקט יקר מאד, ושאלני אם יש הערכה מהי עלותו של פרויקט שכזה, השבתי, שלדעתי הוא אמור לעלות 5 מיליון פרנק, הוא שאלני כמה יש לי לממן מתוך סכום זה – לא היה נעים לי, אבל הצבתי את ידיי למולו בתנועת עיגול, כלומר, שבידי – 0 פרנקים למימון התוכנית.
הוא חשב קמעה, ומיד לאחר מכן לחץ את ידי בחום, ואמר שהוא מוכן ללכת על זה בסכום זה לבדו, הוי אומר שאני נותן 0 פרנקים, והוא ממן את כל היתר מעצמו…
הוא שכר את האולם הגול בפריז המכיל 50,000 איש, ושכר את שירותיו ליום זה, לאחר מכן הביא את כל האומנים המיוחדים שיעשו את דוכני התצוגה המרהיבים, והם עמלו במשך חודשים להציג דוכנים מרהיבים בכל עניני היהדות. נעשה פרסום מאסיבי בכל ערי צרפת, והיריד היה סיפור הצלחה מעין כמותו, אותו עשיר אף לא השתתף בו כי היה בפגישות בניו זילנד, אבל קיבל ראיה מוקלטת על המתרחש בה, וכך הגיעו כמאה אלף איש ליום התורה, ויצאו הימנו מרוגשים ונפעמים, עד שלא רצו לסיים את היום, וביקשו ארכה למחרת היום, אבל לא יכולנו לכך, ואמרנו שבשנה הבאה היריד יחזור על עצמו ביום זה.
וכך במשך 3 שנים אותו יהודי נטל על שכמו את כל העלויות של הפרויקט שהוקם על ידו בצורה מרהיבה ממש.
לאחר מכן הוא הגיע ללשכתי עם אדם אחר, כשהוא מביע התנצלותו שמכר את כל העסק לאדם זה, וכי הוא לבדו לא יוכל להמשיך לשאת בהוצאות היריד, ונצרך להסכמתו של השותף שנכנס לעסק במקומו. אני בלהט התחלתי להסביר לו חשיבות הדבר, וניסיתי לשכנעו להמשיך במפעל חשוב זה, והוא אכן השיב שלא יעזוב את הרב לבדו, ואם מדובר בהמשך התמיכה הוא יעשה זאת בשמחה, ואני מתוך שמחה בירכתיו בחום, שיצליח מאד בעסקיו, ויראה אך ברכה בהם בעקבות תרומתו החשובה לעניין הגדול הזה, וכך במשך שלוש שנים המשיך במימון כל היריד שעלותו גבוהה מאד, ופירותיו ניכרים באופן מוחשי ומעורר התפעלות.
המשכו של הסיפור מרתק, כי כעבור שלוש שנים אני רואה כי אינני מצליח להשיג את האיש, ולמרות שמידי שנה בשנה היה מגיע ללשכתי לסכם את פרטי היריד, הפעם לא הגיע, וכל הטלפונים להשיגו עלו בתוהו. התחלתי לחשוש, שמא הוא אינו רוצה להמשיך במפעל חשוב זה, והתחלתי לדאוג איך אני ממשיך את עלות הפרויקט הכה יקר שרבים מייחלים לו, וחשוב מאד לביסוס היהדות והחינוך בצרפת כולה.
לפתע באחד הימים אני מקבל טלפון בהול בלשכה, כשאותו תורם נמצא על הקו. הוא מספר שהוא נמצא עתה בפריז וחייב להיכנס בדחיפות ללשכתי. הבנתי שכנראה יש לו דבר מה לומר בעניין, ורק קיוויתי שלא יפסיק את המימון לפרויקט היריד החשוב.
מיד כשנכנס ללשכתי הוא כיבדני מאד ואמר שכמובן גם השנה חפץ הוא ליטול על שכמו את המימון לכל הכנס הגדול של היריד, אבל השנה הוא רכש שטח גדול מאד ליד האולם 'פאקפורל' ליד פריז, ושם יהיה ניתן להרחיב ולהגדיל את היריד באחוזים גדולים מאד.
לשאלתי מדוע לא הצלחתי להשיגו בזמן האחרון, הוא מספר לי כשדמעות ניכרות בעיניו, שלאחרונה הוא הצליח מאוד בעסקיו, וכל יום הוא טס במטוסו הפרטי לפגישות עסקים מסביבי לעולם הגדול, ולא מצליח למצוא זמן אפילו להתקשר ולדבר בעניינים אחרים שאינם קשורים לעסקיו במישרין. ואז הוא אומר, כי הוא חש שכל הצלחתו הגדולה היא בזכות ברכתו של הרב, ולכן הוא חש הכרת הטוב, שבעטיה כל מה שהרב יחפוץ הוא ייתן בשמחה רבה.
כמובן שאני ביקשתי רק לחזק את עניין החינוך, שנוכל להגדיל ביתר שאת את היום שכולו תורה, ובכך להגדיל פעלים לתורה כל הימים. ב"ה אני חש שד' זיכני והביא לי באורח פלאי את התגשמות החלום הגדול ביותר ששאפתי בימי חיי לעשותו בשבתי על כס הרבנות בצרפת.
בעיני, זו המהפכה הצרפתית האמיתית, שאת פירותיה ניתן לראות כיום בכל מקום על פי הארץ כולה…
(מוסף שב"ק 'יתד נאמן)