היסח הדעת מאכילה
* אמירת "הבה נברך" – כלומר, ברכה אחרונה – נחשבת כהיסח הדעת משתיה, ולדעת פוסקים רבים – אף מאכילה. אולם, האוכל אצל אחֵר, אין אמירה זו נחשבת כהיסח הדעת עד שיאמר כן בעל הבית.
* כאמור, האוכל אצל אחֵר אינו מסיח דעתו מהסעודה עד שבעל הבית יודיע על סיומהּ. וכשבעל הבית אינו נוכח במקום, יתכן שהגדול מבין משתתפי הסעודה דינו כבעל הבית לעניין זה.
* מי שנטל כוס יין לידו כדי לברך עליו ברכת המזון, ולאחר מכן אוכל ושותה, צריך לברך ברכה ראשונה; ונחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שברכת המזון פוטרת את הכל.
הותרת לחם על השולחן
* אין להסיר את הלחם מעל השולחן עד אחר ברכת המזון, כדי שיהא ניכר לכל שמברכין להשי"ת על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו, וכן משום שהברכה אינה שורה על מקום ריק.
* בנוסף על האמור לעיל, ישנן שתי סיבות לשייר מהלחם בכוונה תחילה – כדי שאם יבוא עני יוכלו לתת לו לאכול, וכדי שהמברך יודה לה' על חסדו שהשפיע עליו, שאוכל ומותיר.
* אם בסיום הסעודה לא נותר לחם על השולחן – על פי הקבלה רצוי להניח לחם שלם על השולחן. אולם, אם נותרו חתיכות לחם על השולחן, אין להניח עליו גם לחם שלם, וכן להיפך.
* פירורי לחם שאין בהם 'כזית', אסור לדרוך עליהם, או להשליכם לאשפה ללא עטיפה, אך מותר לאבדם בצורה שאין בה בזיון רב, כגון להשליכם למים. ואם בכל הפירורים יחד יש שיעור כזית – יש מחמירים.
'מים אחרונים'
* חכמינו ז"ל תיקנו ליטול 'מים אחרונים' בסוף הסעודה, משום שהידיים מזוהמות מהאכילה ואין לברך באופן זה, וכן מחשש שמא היה מעורב במאכלין מלח הגורם לעיוורון במגע עם העינים.
* נטילת 'מים אחרונים' צריכה להֵעשות לתוך כלי, או לתוך כיור, ולא על גבי קרקע, מפני שרוח רעה שורה עליהם, ויש חשש סכנה למי שידרוך עליהם.
* מקום נטילת 'מים אחרונים' הוא רק עד ה'פרק' השני שבאצבעות; ואם זוהמת המאכל הגיעה למעלה ממקום זה, צריך לרחוץ כל מקום שהגיעה אליו. ולכתחילה ראוי ליטול עד סוף האצבעות.
* כאשר אנשים רבים סועדים יחד, ונוטלים מים אחרונים בכלי המובא אל השולחן, יש להביא מספר כלים מתאים לכמות המשתתפים, כדי שהנוטלים ראשונה לא ישהו זמן רב בין הנטילה לברכה.
* הכמות הנדרשת ל'מים אחרונים' היא כזו שיש בה כדי לנקות את הידיים; ויש שנהג ליטול ב'רביעית', כבנטילה שלפני הסעודה.
* כבר מזמן הראשונים יש שלא נטלו מים אחרונים. ורבים מגדולי האחרונים חולקים על כך, וגם על פי הקבלה חובה ליטול מים אחרונים.
מהלכות ברכת המזון
* נוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון בימות החול. ויש שכתב כי צריך להסיר את הסכין מעל השולחן ואין די לכסותה, והמנהג להסתפק בכיסוי, ורבים נהגו לכסות את הלהב בלבד.
* יש אומרים שצריך לברך ברכת המזון 'על כוס יין'. ויש אומרים שאין צורך לברך על היין אלא כששלשה אנשים ויותר אוכלים יחד. ויש אומרים שאין חובה כלל לברך על היין.