הכנת צורכי השבת
* מצוה – ויתכן שאף חובה – על כל אדם להכין בעצמו את צורכי השבת, כלומר, לפחות את אחד מצורכי השבת; ואף אם יש לו בני בית ומשרתים רבים.
* השומר שבת בעולם הזה, אינו נענש בגיהנום ביום השבת; וזמן שבת נחשב לכל אחד מהזמן שבו התחיל בעולם הזה להתעסק בערב שבת בהכנת צורכי השבת.
עשיית מלאכה בערב שבת
* אין לעשות מלאכה בערב שבת מזמן מנחה ואילך, בין בחינם ובין בשכר, כי אם לצורך שבת. ואם מקבל שכר עבור מלאכתו זו, יפסיד בדבר אחר כנגדו.
* כאמור, מלאכה לצורך שבת מותרת בערב שבת במשך כל היום. ולכן, לדוגמה, מותר לתפור בגדים או לתקנם לצורך השבת.
* מי שאין באפשרותו לרכוש את צורכי השבת ועונג שבת, עבורו ועבור משפחתו, רשאי לעבוד בערב שבת אף לאחר זמן מנחה, בכל מלאכה שהיא – על מנת לרכוש בשכרהּ את צורכי השבת.
* מותר להסתפר בערב שבת אף לאחר זמן מנחה, ואף אצל ספָּר ישראל, כיון שזו מלאכה הנעשית לכבוד השבת. ומכיון שניכר שהיא נעשית לכבוד שבת, מותר אף ליטול עליה שכר.
* מותר להתחיל בערב שבת בעשיית מלאכה אשר תסתיים מאליה בשבת. ונחלקו הפוסקים אם מותר לעשות בערב שבת פעולה אשר תגרום להתחלת המלאכה בשבת.
מסירת עבודה לבעל מלאכה גוי שעשוי לעבוד בשבת
* מותר למסור עבודה לבעל מלאכה גוי, בקבלנות, עבור סכום קצוב מראש, אף בערב שבת בסמוך לשקיעת החמה, אך אסור לישראל לומר לגוי לעבוד דווקא בשבת.
* 'סכום קצוב מראש' הנ"ל, היינו אף אם סיכם עמו שיתן לו את השכר המגיע לו ללא פירוט הסכום, או שבהמשך ידונו על גובה התשלום. ובאופנים מסוימים די אף בכך שיאמר לגוי שיתן לו שכר.
* אסור למכור, להשכיר, להשאיל, או להלוות, חפץ כלשהו לגוי, בערב שבת, בסמוך לשקיעת החמה, אלא כאשר עדיין יש פנאי לגוי להוציא את החפץ מרשותו של ישראל לפני תחילת השקיעה.
* המוסר עבודה לבעל מלאכה גוי בקבלנות, ולא סיכם עם הגוי מאומה בנוגע לתשלום – מותר למסור לו העבודה רק כאשר ניתן לסיימהּ לפני שבת. ולדעת הרמ"א, עד ליום חמישי מותר למסור כל עבודה שהיא, אף ללא סיכום על תשלום.
* המוסר עבודה לבעל מלאכה גוי, ובשבת עושה הגוי את המלאכה בפני הישראל – אם מדובר בעבודה שנמסרה בקבלנות בשכר קצוב מראש, אינו צריך למחות בידו. ויש אומרים שבכל עבודה שנמסרה בקבלנות ובשכר, אף שכר שאינו קצוב מראש – אינו צריך למחות בידו.
* מצוה המוטלת על אדם מסוים, או על כל אדם ואדם – "מצוה בו יותר מבשלוחו", כלומר, ראוי שיקיימהּ בעצמו ולא ישלח שליח לקיימהּ.
* יש אומרים שבגילוח 'פאת הראש' – דהיינו השיער שבצִדי הפנים – עוברים באיסור דאורייתא אף במספריִם כעין תער, דהיינו שהגילוח נעשה בסמוך לעור.