השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הדין כאשר נתערב חמץ בהיתר בערב פסח מש שעות ולמעלה? • האם תערובת פגומה שאינה ראויה לאכילת אדם מותרת בשימוש? • ומדוע בחמץ נוקשה הכל בטל בשישים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ז סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
חמץ שהתערב בהיתר בערב פסח משש שעות ולמעלה, אע"פ שהוא אסור כבר באכילה ובהנאה, דינו כשאר איסורים שהוא לא אוסר יותר מאשר שישים, ואם מדובר על יבש ביבש, גם חד בתרי בטל, וכן נותן טעם לפגם מותר, ואע"פ שיש מחמירים בזה בפסח, זה הכל בפסח עצמו, אבל לא בערב פסח משש שעות ולמעלה, ולכן אם מדובר בתערובת פגומה שאינה ראויה לאכילת אדם, מותר, וטעם הדבר שערב פסח שונה בזה, הוא כיוון שאין לנו כרת.
חמץ נוקשה, דעת הגר"א ועוד אחרונים, כיוון שאין בו כרת לכ"ע, ולדעת הרבה פוסקים יש בו רק איסור דרבנן, בטל בשישים אפילו בפסח עצמו, ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק.
יו"ט אחרון, דהיינו, יו"ט השני של שביעי של פסח, אם נתערב בו חמץ, אוסר את התערובת אפילו במשהו, כיוון שהוא נתקן כספיקא דיומא.