רֶבּ יענקל'ה
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שהילולתו חלה בשבוע הקרוב (כ"ב בשבט), היה הרבה יותר ממגיד, הוא היה מהות. מהות של קודש, מהות של עוצמה, מהות של מסירות נפש. את להב האש הנובהרדוקי הוא המשיך להבעיר בלבבות עד אחרית יום.
בתמונה: רבי יעקב זצ"ל דורש ומעורר את לב שומעיו.
מקרב הנפשות
מחד גיסא היה רבי יעקב זצ"ל נובהרדוקי עז נפש, כזה העשוי ללא חת, ומאידך גיסא היה ליבו רך כחמאה לדבר על לבבות יהודים, להשיבם אל אביהם שבשמים ולקרבם אל חיק היהדות. בתמונה שלפנינו הוא נראה יושב בשולחן המזרח בשמחה יהודית כשאור של קירוב לבבות על פניו.
בהתוועדות חסידית
התצלום שלפנינו אמנם מטושטש קמעא, אולם הוא שווה התייחסות. התמונה הזו צולמה בשנת תש"ט, במחנות העקורים, כאשר רבי יעקב זצ"ל דרש ועורר ב'פארברענג' של חסידי ליובאוויטש. הזיקה החסידית של המגיד ידועה היתה ונקשרה הרבה בעובדה שחמיו היה חסיד ברסלב מובהק.
ניגון הנשמה
הנה מחזה אופייני של המגיד זצ"ל. הוא עומד על בימת תזמורת, באמצע אירוע מסוים, מזמר את ניגון הנשמה. הניגון שהיה מלווה את דרשותיו חוצבות הלהבות, היה כזה שהצליח לחדור לכל מסתורי הנפש ולחולל פלאות.
בר מצווה
רבי יעקב זצ"ל לא יכול היה להשתתף בשמחה מבלי שיפצירו בו לדבר לפני הקהל. הוא היה מטפס על כיסא מזדמן ונושא מנועם דבריו. כך זה בשמחת הבר מצווה שלפנינו - לבנו של מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א (נראה חותנו, הגאון הרב דיסקין זצ"ל).