תינוק שנכנס עם לחם לבית בדוק ונמצאו פירורים

כ"א תשרי תש"פ - סימן תל"ח

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



עכבר שנכנס עם ככר לבית בדוק מדוע צריך לבדוק שוב את הבית הרי יתכן שהעכבר אכל את הככר?מדוע כאשר גוי נכנס עם חמץ לבית בדוק הבית לא צריך בדיקה חוזרת? ומה הטעם שמחייבים אדם להביא סולם ולהוריד חמץ שנמצא בקורה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תל"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

עכבר שיש ככר בפיו, ואנחנו רואים שהוא נכנס לבית בדוק, הדין הוא, שהבית צריך שוב בדיקה, ואע"פ שמדובר בככר קטן שבאופן עקרוני העכבר יכול לאכול אותו, ומהיכי תיתי שהוא לא אכל אותו, בכ"ז כיוון שראינו מצב ודאי שנכנס ככר לתוך הבית, ואנחנו מסתפקים אולי העכבר אכל אותו ואולי לא, אין ספק אכילת העכבר, מוציא מידי ודאי חמץ, והבית חייב בדיקה שוב.

אפילו אם הוא נכנס אחרי העכבר ומצא בבית פירורים, ואפילו אם כמות הפירורים שהוא מצא, שווה לגודל הכר שהיה בפיו של העכבר, בכ"ז אנחנו לא תולים לומר שהפירורים שהוא מצא הם פירורים של הככר שהעכבר הכניס לפיו, אלא חוזר ובודק את הבית, וטעם הדבר מבאר השו"ע, כיוון שעכבר לא מפרר ככר לפירורים, וממילא לא סביר להניח שהפירורים שהוא מצא הם מהעכבר, אלא הם באו מעלמא.

המ"ב מוסיף, שבאופן שהוא ביטל את הבית, אז אמנם הוא צריך לבדוק שוב, אבל רק את החדר שאליו נכנס העכבר, ולא את כל הבית, ואפילו אם יש חדרים נוספים הפתוחים לאותו חדר, בודק רק את אותו חדר, ועוד אומר המ"ב, זה הכל אם אנחנו רואים עכבר עם ככר שנכנס לתוך הבית, אבל אדם שבדק את הבית ואח"כ מצא חמץ, א"צ לבדוק את כל הבית שוב, אלא יפנה את החמץ ודיו בכך, ועוד אומר המ"ב, אם מצא ככר שלם והוא ביטל את החמץ שאז הנושא הוא לא דאורייתא, אנחנו תולים שהככר השלם שהוא מצא, זה הככר שהיה בפי העכבר והבית לא צריך בדיקה נוספת.

תינוק שנכנס לבית בדוק וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורים, א"צ לחזור ולבדוק, כיוון שזה דרכו של התינוק וחזקתו שאכל את החמץ שבידו, ואלו הפירורים נפלו ממנו בשעת האכילה, ומביא המ"ב שהסברא הזאת כ"כ חזקה, שאפשר לסמוך עליה גם באופן שהחמץ אינו מבוטל והנושא הוא דאורייתא.

י"א, שרק אם הפירורים מתאימים לגודל הככר, אז אנחנו אומרים שהבית פטור מבדיקה, שהרי הוא מצא את הפירורים, אבל אם הפירורים פחות מגודל הככר, אנחנו חוששים שמא התינוק שייר מאכילתו, והשיריים שלו מסתובבים בבית והוא לא הגיע אליהם, לכן צריך לבדוק שוב את הבית.

לדינא, מביא המ"ב שהעיקר כסברא הראשונה, ואם לא ביטל וכבר עבר זמן שלא יכול לבטל, יש להחמיר לחזור ולבדוק, ואומר עוד, שזה הכל אם מדובר בעכבר או קטן שנכנס לבית, אבל גוי שנכנס עם חמץ לבית בדוק, א"צ לבדוק את כל הבית, כי יש בו דעת, ואינו מטמין את החמץ.

כזית חמץ שעומד על הקורה, מחייבים אותו להביא סולם ולהוריד אותו, כיוון שיכול החמץ ליפול מהקורה, ומדייק המ"ב, שדווקא כזית, אבל פחות מכזית שנמצא ע"ג הקורה, לא צריך לעשות איתו כלום, וחמץ שבבור, א"צ להעלות אותו, כיוון שזה נידון כחמץ שנפלה עליו מפולת, ומבטלו בליבו ודיו, אא"כ הוא משתמש בתוך הבור, שאז צריך להוציא אותו, ועוד מביא המ"ב, שאסור להטמין בידיים את החמץ בתוך הבור, אבל אם החמץ נפל מעצמו בתוך הבור, א"צ להוציא אותו משם, אלא מבטלו בליבו ודיו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים