תינוק שנולד בחודש השמיני האם מחללים עליו שבת?

כ' חשון תשע"ט- סימן ש"ל- סעיף ו'- סעיף ז'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם יש אופן שיולדת מוגדרת כחולה שיש בו סכנה גם לאחר שבעה ימים מהלידה?אלו דברים מותר לעשות לצורך התינוק הנולד? ומדוע אסור לחלל שבת על תינוק שהוא ספק בן ז' ספק בן ח' והרי זה ספק פיקו"נ? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ל סעיף ו' – סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

יולדת מוגדרת כחולה שיש בו סכנה עד שבעה ימים מהלידה ומותר לחלל עליה את השבת, ועד שלשה ימים מותר לחלל עליה את השבת גם כאשר היא אומרת איני צריכה, ומשלשה ועד שבעה, בסתמא, מותר לחלל עליה את השבת, ואם היא אומרת שאינה צריכה, אסור לחלל עליה שבת, ומשבעה ועד שלשים יום היא מוגדרת כחולה שאין בו סכנה וצרכיה נעשים ע"י גוי, ואסור ע"י יהודי, כיוון שהיא כחולה שאין בו סכנה.

כהמשך להנ"ל, מבואר בסעיף ו' שישנו דבר מסוים, שלשיטת השו"ע היולדת מוגדרת כחולה שיש בו סכנה עד שלשים יום, והוא, לצורך עשיית מדורה, כלומר, כאשר היולדת מתלוננת שקר לה, אפילו בתקופת תמוז, הקור מסכן אותה, ומותר לחלל שבת גם ע"י יהודי כדי להדליק עבורה מדורה, ואומר המ"ב בבה"ל, ששיש אומרים שעדין היא מוגדרת כשאר חולה שאין בו סכנה ומותר להדליק רק ע"י גוי.

מותר לחלל שבת לצורך הוולד, ומביא השו"ע רשימת דברים שמותר לחלל שבת לצורך הוולד, ומביא המ"ב מח', האם באותם רשימת דברים שגם אם לא יעשו אותם, הוולד לא יסתכן, האם מותר לחלל שבת גם באיסור דאורייתא, או רק באיסור דרבנן בלבד.

הדברים שעושים לוולד הם, רוחצים אותו, ומולחים אותו, ומביא המ"ב, כדי שיתקשה הבשר, וטומנים השליא כדי שיחם הוולד, ואומר המ"ב, שהיה הדבר הזה סגולה אצלם, וכן חותכים את הטבור, סה"כ ארבעה דברים, ולעניין הטמנת השליא, אסור לעבור על איסור דאורייתא לצורך כך, ולכן אסור להטמין את השליא בקרקע, ולעניין שלשת הדברים האחרים, נחלקו הפוסקים, י"א שאסור לעבור על איסור דאורייתא לצורך כך, כיוון שגם בלי זה לא יבואו לידי סכנה, וי"א שמותר לצורך כך לעבור גם על איסור דאורייתא, וכגון, להביא את הסכין ברה"ר, מותר.

בן ח', דהיינו תינוק שנולד בחודש השמיני להריון, הוא מוגדר כמת, אא"כ צורתו החיצונית הושלמה, דהיינו, שנגמרו שערו וציפורניו, ואם לא נגמרו שערו וציפורניו, אסור לטלטל אותו כיוון שהוא מוקצה, ותינוק בן ז' יחיה, ואם הוא ספק בן ז' או ח', לא מחללים עליו את השבת אא"כ גמרו שערו וציפורניו, ומביא המ"ב נידון, האם גמרו שערו וציפורניו הולך רק על ספק בן ז' ספק בן ח' ואם נגמרו, מותר לחלל עליו שבת, או שכאשר נגמרו שערו וציפורניו מותר לחלל שבת גם על בן ח', ולעניין טלטול, אם נגמרו שערו וציפורניו, מותר לטלטל גם בוודאי בן ח', אבל לעניין לחלל שבת, נחלקו הפוסקים האם מותר לחלל עליו שבת.

לכאורה קשה, מדוע אסור לחלל שבת על ספק בן ז' ספק בן ח', והרי זה ספק פיקו"נ, אולי הוא בן ז' ואז הוא חי והוא בן קיימא? ומבאר המ"ב, מכיוון שמעולם הוא לא היה חי, לא נאמר הדין שבספק אנחנו מחללים שבת עבורו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים