"והפנקס פתוח והיד כותבת" (אבות ג', ט"ז)
סיפר מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בשם הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל עובדא ששמע מסבו, שהגיע פעם להגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל לבקש המלצה לרבנות בעיר מסוימת, והנה, תוך כדי ששוחח עם הגרי"ס בעניני העיר ההיא, לפתע נעשה הגרי"ס כמשותק ללא יכולת דיבור.
יצא סבו של הגר"ש מהבית והשאיר את הגרי"ס יושב על מקומו, ונשאר במצב זה זמן מסויים.
לאחר מספר ימים נכנס שוב להגרי"ס ושאלו מה אירע לו באותה שעה. אמר לו הגרי"ס: תוך כדי שיחתנו בעיני העיר ההיא הרגשתי שעוד מעט חלילה נגיע לדבר לשון הרע, ואחזני פחד נורא כל כך עד שהפכתי לאלם…
(כאיל תערוג)