השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסור בשבת לקשור קשר של תפילין?
מה היא הגדרת הדבר קשר שעשוי 'לאותו יום'? • מה הדין בקשר של מצוה? • האם מותר להתיר קשר? • ומדוע צריך להיזהר שלא לקשור שני קשרים זה על זה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן שי"ז סעיף א' (בחלקו השני) במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בחלקו הראשון של הסעיף למדנו שישנם ג' סוגי קשרים, יש קשר שחייבים עליו מדאורייתא, יש קשר שפטור מדאורייתא ואסור מדרבנן, ויש קשר שמותר לעשותו לכתחילה בשבת, ונחלקו הראשונים, דעת הרי"ף והרמב"ם, שבכדי שיהיו חייבים על עשיית הקשר מדאורייתא, צריך שיתקיימו בו שני תנאים, גם שהקשר יהיה עשוי לעולם, וגם שיהיה קשר של אומן, וכאשר מתקיים רק תנאי אחד מן התנאים, פטור מדאורייתא ואסור מדרבנן, וכאשר שני התנאים לא מתקיימים, מותר לעשותו לכתחילה בשבת, ודעת הרא"ש ורש"י היא, שהכל תלוי לכמה זמן הקשר עשוי להיות, וקשר שעשוי לקיום לעולם אע"פ שהוא מעשה הדיוט, חייבים עליו מדאורייתא, וקשר שעשוי לזמן, פטור אבל אסור, וקשר שעשוי להתירו באותו יום, מותר לכתחילה.
באופן כללי רש"י והרא"ש מחמירים יותר מהרמב"ם, שהרי הם מחייבים מדאורייתא גם כאשר הקשר עשוי לעולם אע"פ שהוא מעשה הדיוט, והם אוסרים מדרבנן אע"פ שהקשר עשוי לזמן ולא לעולם והוא גם מעשה הדיוט, אבל יש גם דבר שרש"י מקל יותר מהרמב"ם, והוא, קשר שהוא מעשה אומן ועשוי להתירו באותו יום, לפי הרמב"ם יש בזה איסור דרבנן כי זה קשר של אומן, ולפי רש"י, הכל תלוי לכמה זמן הקשר אמור להיות, ואם הוא קשר העשוי להתירו באותו יום, אע"פ שהוא מעשה אומן, מותר לכתחילה.
למדנו שיש מחלוקת האם צריך שהקשר יהיה דווקא קשר שעשוי להתיר אותו באותו יום, או שמספיק שהקשר עשוי להתיר תוך שבוע, וכן למדנו ש'אותו יום' זה לאו דווקא אותו יום, אלא כ"ד שעות, ולכן אם עשה קשר בליל שבת ע"מ להתיר אותו במשך השבת, אע"פ שמדובר על יום השבת, זה תוך כ"ד שעות ונחשב לאותו יום.
הבה"ל אומר, שקשר שעשוי לעולם או להתירו באותו יום, אינו תלוי בדעתו, אלא תלוי מה דרכו של אותו קשר, כי אם לא, מדוע אסור לעשות קשר של ציצית או תפילין בשבת, שיחשוב על הקשר להתיר אותו במוצ"ש? אלא רואים שתלוי לפי דרכו של אותו קשר ולא תלוי בדעתו.
התרת הקשר יש לה את אותם דינים של קשירת הקשר, ולכן קשר שחייבים עליו מדאורייתא, התרתו גם אסורה מדאורייתא, וקשר שאסור מדרבנן, התרתו אסורה מדרבנן, וקשר שמותר בשבת, מותר גם להתיר אותו בשבת.
קשר שהוא לצורך מצוה כגון מדידת אחד משיעורי תורה, מותר לקשור קשר שאינו של קיימא, ולכאורה מה החידוש בזה הרי קשר שאינו של קיימא והוא מעשה הדיוט, לפי הרי"ף והרמב"ם מותר לכתחילה גם אם לא מדובר במצוה? ומבאר המ"ב, שמדובר כאן אפילו מעשה אומן, אבל לצורך מצוה מותר, ומביא המ"ב, שלפי רש"י והרא"ש יהיה אסור, כיוון שהוא קשר לזמן, ולכן גם לצורך מצוה אסור, וכל ההיתר הוא כשאין לו אפשרות אחרת, אבל אם יש לו אפשרות אחרת למדוד את המצוה בלי שיצטרך לקשור קשר של אומן, יעשה את האפשרות השנייה, ולא יעבור על איסור דרבנן.
הרמ"א אומר, שיש להיזהר שלא להתיר קשר שהוא שני קשרים זה על זה, כיוון שאנחנו לא בקיאים מה הוא קשר של אומן, ומבאר המ"ב את כוונתו, שהרי לפי הרמב"ם והרי"ף וכמו שפסק השו"ע, קשר של אומן אם הוא עשוי לקיום לעולם, חייבים עליו מדאורייתא, ואם לא עשוי לעולם, פטור אבל אסור, ואנחנו לא יודעים מה נחשב קשר אומן, ויתכן, שקשר שהוא אמיץ וחזק, מוגדר כקשר של אומן, ולפי הרמב"ם יש בזה איסור דרבנן, ממילא זמ"ש הרמ"א שלא יקשור שני קשרים זה ע"ג זה, כי יתכן שכיוון שזה קשר חזק ואמיץ, זה כבר נכלל בקשר אומן שיש בו איסור דרבנן.
עוד אומר הרמ"א, ששני קשרים זה ע"ג זה, זה דווקא בשני חוטים שמחברם יחד, וכשקושר קשר בחוט עצמו, הקשר נתפס היטב גם אם מדובר בקשר אחד, וזה כבר אסור, כיוון שיש חשש שאולי זה קשר של אומן שאסור מדרבנן לפי הרמב"ם.