השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ה סעיף ג'
- דיני ברכת שהחיינו -
האם מברך שהחיינו כאשר רואה הפרי ביד חברו? | מדוע היום מברכים בשעת אכילה? | איזה ברכה מקדים, שהחיינו או ברכת הפרי? | ברכת שהחיינו רק על פרי גדול | ראה הפרי כמה פעמים ולא בירך האם יכול לברך כשרואהו שוב? | שני פירות באותו שם והם זנים שונים, האם מברך על כל אח מהם שהחיינו?
הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו, כיוון שיש לו שמחה בזה, וא"צ שיהיה שלו, אלא אפילו הוא ביד חברו או על האילן, מברך, ומברך דווקא כשרואה.
מעיקר הדין מברכים על הראיה, אבל נהגו שלא לברך עד שעת אכילה, ומבאר המ"ב, שזה כיוון שיש אנשים שלא שמחים בראיית הפרי אלא רק באכילתו, משום "לא פלוג", תקנו חז"ל על כולם שיברכו רק בשעת האכילה.
קודם מברכים שהחיינו ואח"כ ברכת הפרי, ובדיעבד אם בירך קודם על הפרי אין השהחיינו מהווה הפסק, ומובא בהערה במ"ב דרשו בשם ערוך השולחן שאין מנהג העולם כך, אלא קודם מברך על הפרי ואח"כ שהחיינו.
מי שבירך בשעת ראייה לא הפסיד ואע"פ אין המנהג כן.
אע"פ שברכת הנהנין אפשר לברך לא רק כשהפרי גדול, אלא אפילו שעדיין לא נשלם, ברכת שהחיינו אינה כך, אלא מברך רק כאשר הפרי גדול ושלם שרק אז יתכן שיש את השמחה המיוחדת.
אם לא בירך על ראייה ראשונה יברך על ראייה שנייה, וראיה, כי אנחנו מברכים על האכילה אע"פ שראה כבר כמה פעמים את הפרי.
סעיף ד'
דן השו"ע, בסוג פרי שהמין שלו אחד והשם שלו אחד, ורק שהם שני זנים שונים, ואומר, שמברך שהחיינו על כל פרי ופרי, כיוון שחלוקים במראיהם ובעצמותם.