ימי חודש הרחמים והסליחות, חודש שמרבים בו בתשובה, בתפילה ובצדקה. בית ישראל מוסיפים בימים הללו כהנה וכהנה ריבוי בתורה ובעבודת היוצר, להוסיף זכויות לקראת יום הדין הקרב ובא לחיים ולברכה. הרי בשורות שלפנינו נצטט ונביא מעט מזעיר הליכות והנהגות הוד, שנהגו במחיצת גדולי וצדיקי הדורות בימי הרחמים והרצון, לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ולברכה.
סדר לימוד מיוחד בימי אלול
מעיקרי דרכי התשובה, והוספת חיזוק בימי אלול שחוו וראו במחיצת הצדיקים, הייתה ההוספה בעסק התורה. לפנינו מקור קדום על סדר לימודו של מרנא החת"ס זי"ע, ועוצם גודל התמדתו שנוכחו לראות במחיצת קדשו.
בספר 'ספרא דמלכא' [אוצר אמרות החת"ס – מקורו בקובץ אוצרות הסופר, (קובץ י', עמ' קא)] הביא כי נוהג היה מרנא החת"ס, ללמוד בימים קדושים אלו ח"י פרקים משניות בכל יום, מה שלא עשה כן בימים אחרים…
בספר 'ליקוטי חבר בן חיים' לתלמידו של החת"ס, הביא על הנהגת רבו (בהקדמה לחלק ג): "סמוך לימי החג למד החתם סופר כל בוקר אחר התפילה עם תלמידיו, הלכות החג הנוגעים למעשה".
בעצמו העיד מרנא החת"ס על סדרי לימודיו העמוסים בירח האיתנים, וכה חרט עלי ספר תשובותיו (שו"ת חתם סופר, חלק ז', סי' כא), בתשובה מיום א' דר"ח אלול, מסיים מרן ה'חתם סופר' בזה"ל: "והני יומא דכלה נינהו, דמהדרנא לכולא תלמודא דגריסנא בהאי שתא, כי כן דרכינו".
בכל שנה מר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ, חזר ה'חתם סופר' זצ"ל על כל ששה סדרי משנה המשניות, עם פירוש 'עץ החיים' למהר"י חאגיז ז"ל, וחזר על כוליה תלמודא דש"ס, בבלי וירושלמי, ספרא וספרי ותוספתא, בדרך קצרה בעיונו הזך והנמרץ [מתוך 'ספרא דמלכא', בהוצאת 'עוז והדר' תשע"ז, מתוך עדות בנו הגה"ק מרן ה'כתב סופר' זצ"ל, (מובא מקור קדום בספר מנהגי החת"ס, פרק א' אות א')]
לפנינו אוצר עובדות יקרות והנהגות מצדיקי קמאי, שעיני סובביהם נוכחו לראות את התמדתם האיתנה של רבותיהם הקדושים בימי אלול.
מנהג היה בבית מדרשו של הרה"ק רבי יצחק איזיק מקומרנא זיע"א, בכל ליל חמישי אור ליום שישי של חודש אלול, שהבחורים ערים כל הלילה ועוסקים בתורה.
היתה דרכו של ה'מראה יחזקאל' זצ"ל מדעעש, ללמוד בחדשי אלול ותשרי המסכתות 'כתריס', ר"ת: כריתות, תמורה, ר"ה, יומא, סוכה.
לפני החגים נהג כ"ק מרן ה'פני מנחם' זצ"ל מגור ללמוד את המסכתא של ענינא דיומא. בחודש אלול תשנ"ד אמר לאחד ממקורביו: "היה לי שבוע טוב במיוחד, הספקתי ללמוד את כל סדר דף היומי של חודש תשרי, וכעת אני פנוי ללמוד את המסכתות השייכות לחודש תשרי, כהכנה לימי הדין".
מהתעמקות בסוגיא תגיע לרום המעלות
בספר 'מרביצי תורה מעולם החסידות' (ח"א עמ' רפח) הביא, שאחרי נשואיו עבר הג"ר דוב בעריש אינהורן זצ"ל אב"ד אמסטוב, להתגורר במחיצת חמיו ה'שפתי צדיק' מפילץ זצ"ל, שבימים ההם היה משכנו בחצר הקודש בגור, והוא סמוך אצל גיסו הרה"ק בעל ה'שפת אמת' זצ"ל. היה, אפוא, שרוי בצל גדולי עולם, שזירזוהו להמשיך ביגיעת התורה מתוך קדושה וטהרה.
מספרים: שנה אחת בר"ח אלול באשמורת הבוקר, נכנס רבי דוב בעריש לפני ולפנים אצל ה'שפת אמת', לשאול מפיו, איזה ספר מוסר שילמד בו בימים אלו שצריך לעורר הלב ליראה ולתשובה? נענה האדמו"ר והשיב לו: "שמעני בריש'ל, כל ספר מספרי יראים יקר וטוב, אבל מהתעמקות בסוגיא של 'מנה לי בידך והלה אומר לך אין לך בידי כלום', יכול אתה להגיע עד רום כל המעלות והמדרגות במוסר וביראה…".
לסיום נעלה סיפור: פעם נכנס רופא אצל מורי ורבי המובהק, אליו נפשי ולבבי יהמו כל היום לרבות הלילות, ה"ה כ"ק מרן אדמו"ר ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל) סיפור זה אף מובא בגיליון 'נדברה נא') בימי חודש אלול, לאחר שחולשה גדולה נפלה עליו ולא נודע מה מקורה. הרופא שבדק את רבינו וחקר אחר מקור החולשה, הסיק לבסוף כי הדבר נובע מדאגה יתירה וחרדה מתמדת בה שרוי הרבי.
הוא הפציר ברבינו כי יסיר מעצמו דאגות יתירות, המעיקות על ליבו הטהור, כי כפי הנראה לעין הדבר פוגע ומזיק לבריאותו. רבינו הנהן בראשו בהסכמה שבשתיקה, ונענה כי אכן ינסה להסיח את דעתו ככל הניתן, אולי יעלה בידו.
לאחר שיצא הרופא מן החדר, נענה בתמיהה לעבר בני הבית ששהו שם: "וכי מסוגלים אתם להבין? חודש אלול היום, והרופא מבקש ממני שאסיר דאגה מלבי…איך אפשר כזאת? וכי את דאגתי שלי בלבד אני נושא? והלא אני עתיד לשמש שליח ציבור ולעבור לפני התיבה, "עיני עמך בם תלויות", והקהל הקדוש מצפה ממני שאמלא את שליחותי נאמנה. לא! אי אפשר בשום אופן להסיר את הדאגה, הרופא הנכבד כנראה אינו מבין מהי כובד האחריות, ועד היכן מגעת אימת הדין"…
לשליחת תגובות לכותב הטור הרב גנץ, כתבו ל: