במסיבת סיום חג השבועות סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א על ת"ח המגיע אליו מדי פעם כדי לשאול ולהתייעץ מה לעשות וכיצד ניתן לפתור את מועקת-השידוכין הרובצת על כתפיו, כאשר יש בביתו שתי בנות מבוגרות, האחת בת 35 והשניה בת 31.
מדי פעם אני נותן לו עצות חדשות על מנת לעודד את רוחו הנכאה, סיפר הגר"י שליט"א. לפני חג השבועות סיפרתי לו מעשה שהיה, ולפי מה שקרה שם גם הוא יוכל לפעול בכיוון זה, ולהיוושע.
המעשה אירע עם הגאון רבי דוד שמידל, הידוע במאבקיו למען שמירת קברי צדיקים בארץ ובחו"ל. יום אחד מתקבל בביתו של הרב שמידל טלפון נסער מחו"ל, ובו מבשר המתקשר שבית העלמין היהודי בעיר גרודנא, בו קבורים רבותינו גדולי ישראל, נחפר ונהרס כולו על ידי השלטונות, שהוציאו את עצמות הגאונים והצדיקים, והניחום בארגזים.
הרב שמידל הזדעזע למשמע הידיעה, ומיהר להפעיל את קשריו בצמרת השלטון האוקראיני כדי שעתה, לאחר מה שאירע, לפחות יעניקו היתר לקבור את ארגזי העצמות. ההשתדלות הנמרצת היתה מאומצת במיוחד, וההיתר ניתן.
הרב שמידל מיהר לארגן שליח מן הארץ על מנת שיטפל בארגזי העצמות וידאג להטמינם ולקוברם, לפני שמאן-דהו ייקח גם את הארגזים ויפזר את תכולתם כדומן על פני האדמה.
הגר"ד שמידל הורה לשליחו שהעצמות צריכות להיקבר באותו יום בו מתחילים לטפל בהן, מדין 'כי קבר תקברנו ביום ההוא', ואסור להשהותן עד למחרת.
השליח יצא מן הארץ והגיע לעיר גרודנא, שכר על-אתר נהג עם משאית גדולה שתכיל את כל הארגזים, תוך שהוא מתנה עם הנהג שהעצמות צריכות להגיע לקבורה עוד באותו יום. הנהג אמר שישתדל לעשות זאת.
אולם, כאשר הועמסו הארגזים על המשאית, והנהג ראה את מספרם הרב של הארגזים, פנה ואמר לשליחו של הרב שמידל, שלא נראה לו שתהיה אפשרות לקבור את כל הארגזים בו-ביום. "כדי לבצע את המשימה הזו אנחנו זקוקים ל-50 איש לפחות, והיכן תוכל למצוא כאן, במקום זה, 50 אנשים שיסכימו להתעסק בקבורת העצמות", אמר הנהג.
ראה השליח את אשר נעשה, והבין שהדבר אינו בשליטתו, ופנה אל הקב"ה והתפלל בבכי ובתחנונים: 'אנא ה' אלוקי, הלא הנך יודע שכל עוד הדברים היו תלויים בי, התאמצתי לעשות הכל על הצד הטוב, אבל עכשיו כשאין הדבר תלוי בי, אני מפיל תחינתי לפניך שתסייע לי להביא את העצמות לקבורה עוד היום'!
כך עמד השליח והתפלל, והתפלל, ולפתע הוא מרגיש יד מונחת על כתפיו. הוא מסובב את פניו אחורנית, ונתקל ביהודי השואל אותו האם הוא יודע את מיקומו של קבר פלוני. מהון-להון התברר שיהודי זה הוא ר"מ בישיבה, והגיע לכאן עם… 50 בחורים כדי לפקוד קברי צדיקים.
השליח גילה לר"מ ההוא את מטרת בואו, ו-50 הבחורים נרתמו לעבודה מידית, והצליחו לקבור את כל הארגזים עוד באותו יום…
כששב השליח ארצה, מיהר לספר להגר"ד שמידל שהצליח בס"ד למלא את אשר הוטל עליו, ותיאר בפניו את הנס העצום שאירע לו עם 50 הבחורים. "לא האמנתי עד כמה יש בכוחה של תפילה להועיל ולפעול מיד", אמר השליח, וציין בתוך-כדי-דיבור את הצרה הגדולה שיש לו בביתו, עם שתי בנותיו המבוגרות שלא מצאו עדיין את זיווגן.
אמר לו הרב שמידל, שלפי דעתו לאחר שמילא את משימת-החסד עם המתים הקדושים בגרודנא, נפתח בפניו פתח נרחב לישועה בעניין השידוכין.
הרב שמידל ציין בפניו את המקור לדבריו, וציטט את הפסוקים במגילת רות, בהם כתוב (פרק א' פסוקים ח'-ט'): 'ותאמר נעמי לשתי כלותיה לכנה שובנה אשה לבית אמה יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי; יתן ה' לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה' וכו'.
רואים מכאן שאדם שעושה חסד עם המתים, זוכה ל'ומצאן מנוחה אשה בית אישה', דהיינו שבעיית השידוכין בביתך יכולה לבוא עתה על פתרונה בזכות החסד העצום שעשית בגרודנא במסירות נפש, אמר הגר"ד שמידל. ואכן, בתוך חודשיים התארסו שתי הבנות בשעה טובה.
פניתי אל הת"ח שבא לבכות על צרתו בעניין שתי הבנות המבוגרות היושבות בביתו, ואמרתי לו שהנה רואים מכאן סגולה מיוחדת וספציפית לעניין השידוכין, והיא, להתעסק במצוות חסד עם המתים, ולכן אולי תדפיס חידושי תורה לעילוי נשמת אביך, וכל כיו"ב, ואז תזכה גם אתה למה שכתוב במגילת רות.
('קול ברמה' – בטאונה של רמת אלחנן גליון 331, סיון תשע"ט)