השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"א סעיף ב'
- ברכת הודאת הגשמים –
איזו ברכה מברכים על ירידת גשמים? | שותף גוי בקרקע, נחשב שותף? | ראה הנילוס קטן ולאחר זמן ראה שגדל, האם מברך? | מה הדין כאשר רק שמע שירדו גשמים?
למדנו לעיל, שכאשר היה עצירת גשמים ואח"כ התחילו לרדת גשמים מברך ברכה.
השו"ע מפרט איזה ברכה מברכים בירידת גשמים, ומבואר שיש ג' סוגי ברכות, יש ברכה למי שאין לו קרקע וסתם שמח בירידת הגשמים, ויש ברכה למי שיש לו קרקע, ויש ברכה למי שיש קרקע בשותפות.
אם אין לו קרקע אומר "מודים אנחנו לך ה' אלקינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ואילו פינו מלא שירה כים" עד "הן הם יודו ויברכו" וכו', וחותם "ברוך אתה ה' ק-ל רוב ההודאות" והכוונה היא ריבוי ההודאות.
אם יש לו קרקע בשותפות מברך הטוב והמטיב, הטוב לו והמטיב לאחרים, ולאו דווקא שותף, אלא אפילו שיש לו אשה וילדים מברך, שהריח הם שמחים שיש לאבא פרנסה ןבכך כל המשפחה שמחה.
אם אין לו שותף בקרקע מברך שהחיינו, והמ"ב אומר, שאם יש לאדם שותף גוי, נחשב הדבר שאין לו שותף ומברך שהחיינו בלבד.
המ"ב אומר, שאדם שראה את הנילוס כשהוא קטן, ולאחר זמן רב ראה שהוא גדול, מברך שהחיינו, אבל כאשר הוא גר ליד הנילוס ולא רואה את ההתחדשות בבת אחת, לא מברך, כי אין את השמחה של ראיית ההתחדשות בבת אחת.
הרמ"א כותב, שהשומע שירדו גשמים, י"א שמברך, והמ"ב אומר, שיש מח' האם זה הולך רק על מי שיש לו קרקע, או גם כאשר אין לו קרקע והייתה עצירת גשמים ומתחילים גשמים לרדת, האם מספיק בזה ששומע או שצריך שיראה בעיניו, ומביא המ"ב שספק ברכות להקל ולא יברך.
סימן רכ"ב סעיף א'
- ברכת הודאת הטוב והרע –
ברכה על שמועות טובות | ברכה על שמועות רעות | מה בא השו"ע לומר בלשון "שמועות? | מה הדי כאשר שמע מאדם נאמן שהנאמן רק שמע ולא ראה? | כיצד שייך לברך על הרעה כמו על הטובה?
על שמועות שהן טובות לו לבדו, מברך שהחיינו, ואם הם טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב.
סעיף ב'
על שמועות רעות מברך דיין האמת.
לשון השו"ע "שמועות" מבאר המ"ב, שזה בא לחדש שעל כמה שמועות בבת אחת מספיק ברכה אחת.
המ"ב אומר, שצריך לשמוע את השמועה מפי אדם נאמן, אבל אם הוא אדם לא נאמן, או שהוא נאמן אבל האדם הנאמן לא ראה בעצמו אלא שמע מאחר, לא מברך על זה.
סעיף ג'
חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, ומבאר השו"ע, שהרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם, כיוון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם, נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את ה' שהיא שמחה לו.
המ"ב מסביר, שיסורים בעוה"ז זה דבר נפלא, ואפילו יצחק אבינו ודוד המלך בקשו יסורים על עצמם כדי לנקות את עצמם מכל וכל להגיע לעולם הבא זכים ומצוחצחים, לכן זה שמחה גדולה לעובדי ה' לקבל יסורים בעוה"ז.