השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הטעם שאפשר לשכור את רשות הגוי ממושל העיר? • באופן ששכרו מהגזבר של מושל העיר מה הדין כאשר לקח הגזבר את הכסף לעצמו? • ולכמה זמן צריך לשכור ממושל העיר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ב סעיף י"ד – סעיף ט"ו במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כפי שמבואר בסעיף י"א, אפשר לשכור את הרשות לא רק מהגוי עצמו, אלא גם מהפועלים של הגוי, ואפילו כאשר הגוי מתנגד לכך, ומבואר בסעיף י"ד, שכאשר יהודים גרים בחצר אחת עם גוי, ושכרו את רשותו של הגוי מהפועלים שלו, והגוי פיטר את פועליו, הדבר תלוי, אם היהודים שכרו מהם לזמן קצוב, ועדיין לא הגיע אותו זמן, השכירות ממשיכה, אבל אם שכרו היהודים מהם בסתמא, כאשר הגוי פיטר אותם, השכירות גם מתבטלת, ומבאר המ"ב, שכאשר שוכרים מהפועלים, זה כמו ששוכרים מבעה"ב, וגם בעה"ב לא יכול לחזור בו בתוך הזמן, אז גם כאשר הוא פיטר את הפועלים, השכירות לא מתבטלת, אבל אם שכרו בסתמא ללא קצבת זמן, אז כאשר בעה"ב הגוי יכול לחזור, כאשר הוא מפטר את הפועלים, השכירות מתבטלת.
אפשר לשכור גם ממושל העיר, שהוא בעה"ב על כל בתי העיר, ולכן יהודים שגרים בחצר אחת עם הגוי, במקום שישכרו מהגוי שגר איתם בחצר, הם יכולים לשכור ממושל העיר, וכן יכולים לשכור מהגזבר של מושל העיר, שהגזבר מוגדר כשכירו ולקיטו של מושל העיר, וכן מכל עבד שלו, ואפילו מהעבדים הקטנים אפשר לשכור, וכאשר מושל העיר פיטר את הגזבר, הדבר תלוי, אם שכרו ממנו עם קצבת זמן ועדיין לא הגיע אותו הזמן, השכירות לא מתבטלת, אבל אם שכרו אותו בסתמא, כאשר פיטרו אותו השכירות מתבטלת.
המ"ב מוסיף, שגם אם הגזבר של המלך נוטל את דמי השכירות לעצמו, ולא מכניס אותם לאוצר המלך, השכירות חלה, כי מסתמא המלך מסכים לזה, ומביא המ"ב בשם הא"ר, שאפילו בשכירו ולקיטו, אם לוקח את דמי השכירות לעצמו ולא מביא לבעה"ב הגוי, השכירות חלה.
כאשר שוכרים ממושל העיר, צריך לשכור עם קצבת זמן, שאז גם כאשר הוא יפטר את אחד מהעבדים שלו, השכירות קיימת, וישכרו להרבה זמן, אבל לכתחילה רק עד עשרים שנה, והשעה"צ מביא בשם תשובת בית שלמה, ששם מביא בשם תשובת הב"ח החדשות, שלא לשכור יותר מחמשים שנה, כי זה נראה כחוכא ואיטלולא.
אם המלך סילק את הגזבר רק מעבודת הגזברות, אבל עדיין סמוך על השולחן המלך, הוא נקרא עדיין שכירו ולקיטו, והשכירות לא מתבטלת, ואפשר גם לשכור ממנו, ומבאר המ"ב, שהוא נקרא עדיין ממשרתי המלך.
למדנו לעיל בסעיף י"ב, שכאשר אחד מבני החצר שואל מקום בבית הגוי, הדין הוא שהוא מוגדר כשכירו ולקיטו, ואפשר לשכור ממנו את רשותו, אבל זה הכל כאשר הוא באמת שאל מקום בבית הגוי, אבל ישראל ויהודי שגרים יחד בבית אחד, ולכל אחד יש חדר בפני עצמו, ואינם קשורים אחד לשני, היהודי לא מוגדר כשכירו ולקיטו של הגוי, וכן שני גויים שגרים יחד בבית אחד, ולכל אחד יש חדר בפני עצמו, צריך לשכור רשות משניהם, כיוון שאין קשר ביניהם, ואומר המ"ב, משמע מזה, שאם הם שותפים בכל הבית, אפשר לשכור רק מגוי אחד, וכן היהודי מוגדר כשכירו ולקיטו של הגוי, ואפשר לשכור גם מהיהודי, אבל האחרונים חולקים על זה וסוברים, ששכירו ולקיטו זה רק בגלל שהוא נטפל לבעה"ב, אבל כאשר יש ליהודי ולגוי רשות משותפת בבית אחד, היהודי לא מוגדר כשכירו ולקיטו, וא"א לשכור את רשות הגוי מהיהודי, שהרי הוא לא נטפל לגוי, וכן בשני גויים שגרים יחד בבית אחד, כיוון שאף אחד לא טפל לשני, צריך לשכור רשות משניהם, ואף אחד לא מוגדר כשכירו ולקיטו של השני.