השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מחיצות שנעשו לצניעות מועילות להתיר להשתמש בבית הכסא שנשפך אל הים? • מה הדין בבית הכסא שהנקב שבו פתוח אל כרמלית? • מה הדין בשני בתי כסא של שני שכנים שנשפכים אל מקום אחד? • ומתי נאמר 'גדול כבוד הבריות'? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ה סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בית הכסא שממוקם מעל פני הים או הנהר, לכאורה אסור להשתמש בו בשבת, כיוון שע"י שמשתמש בו בשבת, הצרכים יוצאים מבית הכסא שהוא רה"י, ונופלים לתוך הים והנהר שהוא כרמלית.
ישנם ב' אופנים שמותר להתפנות בבית הכסא כזה בשבת:
א. כאשר הקיף במחיצות את החלק התחתון שמתחת בית הכסא, ובמחיצות אלו יש בגובהם י' טפחים, אע"פ שמחיצות אלו אינם מגיעות עד המים, בכ"ז חז"ל הקלו, והחשיבו את זה לרה"י, ומותר לו להשתמש בבית הכסא כזה בשבת, ודווקא במחיצות שנעשו כדי להתיר ולא שנעשו לצניעות.
ב. באופן שהתקין מדף או קנה מתחת לנקב של בית הכסא בצמוד לאותו נקב במרחק של ג' טפחים באופן שאנחנו אומרים לבוד, אנחנו רואים את אותו קנה או מדף כחורי רה"י, שהרי הם צמודים לרה"י בתוך ג' טפחים, והצרכים נופלים על אותו דף או קנה שהם רה"י, ומשם לכרמלית, וכיוון שהאדם לא מוציא ישירות לכרמלית, אלא הצרכים יוצאים ע"י המדף או הקנה שהם רה"י, כחו בכרמלית לא גזרו רבנן.
באופן שהתקין מדף או קנה כדי שיוכל להשתמש בבית הכסא בשבת, ובאמצע השבת נשבר המדף או הקנה, מותר להשתמש באותו בית הכסא אע"פ שמוציא מרה"י לכרמלית, משום שגדול כבוד הבריות.
בית הכסא שהנקב שלו מכוון כנגד כרמלית אחרת, ההיתר של מחיצה תלויה לא נאמר בזה, דהיינו, מסביב העיר יש שטח גדול יותר מבית סאתיים, הוא נידון ככרמלית, ואע"פ שהוא מוקף במחיצות והם גורמות שהמקום יהיה רה"י, מכיוון שהמחיצות לא עשויות לצורך דירה, המקום מוגדר ככרמלית, ולכן, אם בית הכסא מותקן מעל גביו באופן שהצואה תיפול לתוך אותו מקום שהוא כרמלית, אסור להשתמש באותו בית הכסא בשבת, שהרי מוציא מרה"י לכרמלית, והעצה בזה היא, רק מדף או קנה, שיתקין אותם תוך ג' צמוד לנקב, והצרכים יפלו על גביהם, ומשם לכרמלית, אבל אם יצמיד מחיצה תלויה סביבות הנקב כלפי הכרמלית למטה, לא יועיל, כיוון שחז"ל התירו זאת רק בים, ולא בכרמלית אחרת, אא"כ המחיצות מגיעות ממש עד קרקעית הכרמלית, שאז זה לא מחיצה תלויה אלא מחיצות ממש.
הרמ"א מציע ב' אפשרויות להתיר בשם יש אומרים:
א. כאשר בית הכסא למעלה מי' טפחים מקרקעית הכרמלית, שאז הוא נידון כמקום פטור, וממילא מותר להוציא מרה"י למקום פטור, שהרי הצרכים נופלים מבית הכסא למקום פטור, ומשם לכרמלית, אבל הגר"א חולק על זה וסובר, שההיתר להוציא מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור, זה רק אם החפץ נח במקום פטור, אבל כאן שהצואה לא נחה על מקום פטור, אלא מתגלגלת ישר לכרמלית, זה נחשב כמי שהוציא מרה"י לכרמלית, ואין בזה היתר.
ב. אם באותו מקום בקרקעית הכרמלית שרוצה להשליך את הצואה, יש בו כבר צואה, זה נידון כמקום פטור, והיא רשות לעצמה כיוון שאנשים לא דורכים שם, ולכן מותר להשליך צואה נוספת על גבי אותה צואה, וגם אם הצואה תתגלגל אח"כ לכרמלית, מותר, אלא שזה תלוי אם יש דין מקום פטור בכרמלית וכמו שנתבאר לעיל בסי שמ"ה.
אומר הרמ"א, שני בתי כסא של שני שכנים שהצרכים התגלגלו למקום משותף לשניהם, יש בזה בעיה, שהרי מוציא מרשות פרטית לרשות משותפת, וכמו שאסור לאדם להוציא מהבית לחצר המשותפת אא"כ עשה עירובי חצירות, כך אסור להוציא את הצרכים באופן הזה אא"כ יעשה עירובי חצירות.