חזר ליל י"ד | חזר לאחר עלות השחר של י"ד לפני עלות השחר של ט"ו | חזר יום ט"ו |
|
---|---|---|---|
בן עיר שהלך לכרך קודם ליל י"ד | י"ד (1) | י"ד (2) | י"ד ויש אומרים גם ט"ו (3) |
בן כרך שהלך לעיר קודם ליל י"ד | ט"ו (10) | ט"ו (11) | ט"ו (12) |
(1) יכול לקרוא אפי' ברכך בברכה ויאמר על הנסים.
(2) לפי רש"י ודעימי'
(3) לענין י"ד כנ"ל 2 ולענין ט"ו תלוי אם מה שכתב הרי"ף נתעכב פטור ביום ט"ו הכונה גם ברצון או שלא לרצון ודעת החזו"א שתלוי בכונתו בתחילת ליל ט"ו.
(10) ואינו אומר על הנסים בעיר.
(11) אם נתעכב באונס אינו חייב בי"ד ואם החליט מרצונו לישאר שם קודם כניסת ליל י"ד דעת מהר"ם חביב והחזו"א קורא בי"ד [ולחזו"א אפי' נתעכב באונס] ולדעת המשנ"ב שתלוי בדעתו ביציאתו מביתו לכא' פטור מי"ד ולהלכה יקרא בי"ד בברכה, ואם החליט בלילה לפי דעת החזו"א שכניסת הלילה קובע וכן לפי דעת המ"ב שיציאה מביתו קובע אינו חייב בי"ד ולפי דעת האחרונים שמהני דעתו בעלוה"ש ולומדים שבנתעכב מרצון נתחייב בי"דו לכן יקרא בי"ד בלי ברכה (הגרשז"א והרמ"ש קליין) ולענין ט"ו לדעת החזו"א תלוי בדעתו בכניסת ליל ט"ו לחזור לכרך קודם האיר המזרח ולדעת החולקין אם נתעכב באונס לפי רוב הפוסקים חייב ואם יכול ישמע הברכה מאחר ואם נשאר ברצונו לי"ד כיון שקרא כבר בי"ד עיין בהערה 26.
(12) כנ"ל 11 וכאן לכו"ע לא יקרא בט"ו בברכה אם נשאר לי"ד ברצון, ולמקראי קודש לא יברך בט"ו אפי' באונס.
חזר ליל י"ד | חזר לאחר עלוה"ש של י"ד לפני עלוה"ש של ט"ו | חזור ביום ט"ו | |
---|---|---|---|
בן עיר שהלך לכרך קודם ליל י"ד | י"ד (4) | י"ד (5) | י"ד ויש אומרים גם ט"ו (6) |
בן כרך שהלך לעיר קודם ליל י"ד | ט"ו (13) | י"ד וט"ו (14) | י"ד (15) |
(4) יכול לקרוא אפי' בכרך ולשיטת הרא"ש יל"ע ויכול לצרף הירושלמי הנ"ל 2
(5) לפי רש"י חייב רק בי"ד ולפי הרא"ש חייב בט"ו ויכול לברך בי"ד כנ"ל 2 [וי"א שיחזור ויקרא בט"ו בלי ברכה (מקראי קודש) לחשוש לשיטת הרא"ש].
(6) כנ"ל 3 ונוסף כאן שיטת הרא"ש שחייב בעצם בי"ד.
(13) דעת הט"ז ורוב הפוסקים שחייב רק בט"ו ולדעת החזו"א חייב בי"ד.
(14)אם חזר ביום לדעת החזו"א והגרשז"א ומקראי קודש יברך ולדעת השבה"ל והמנח"י לא יברך, ואם חזר בלילה אם בדעתו בשקיעה היה לחזור כנ"ל ואם החליט בלילה לחזו"א וגרשז"א לא יברך.
(15) ולדעת החזו"א אם בשקיעת החמה היה בדעתו לחזור לפני עלוה"ש חייב בט"ו ואפי' נשאר בעיר ורוב האחרונים לא חלקו בזה ופטור מט"ו.
חזר ליל י"ד | חזר לאחר עלוה"ש של י"ד לפני עלוה"ש של ט"ו | חזר יום ט"ו | |
---|---|---|---|
בן עיר שהלך לכרך קודם ליל י"ד | י"ד (7) | חייב להשאר לט"ו דאם לא כן יש אומרים שנפטר לגמרי מפורים (8) | ט"ו (9) |
בן כרך שהלך לעיר קודם ליל י"ד | ט"ו (16) | י"ד ט"ו לירושלמי (17) | י"ד (18) |
(7) דעת הט"ז וכן פסוק רוב האחרונים שחייב משעה שחזר לדעת החזו"א שאינו חייב בי"ד.
(8) אם חזר ביום י"ד רוב האחרונים נקטו שפטור לגמרי ואין לפטור עצמו וחייב לישאר לט"ו ואם חזר בלילה דעת החזו"א אפי' היה דעתו בכניסת ליל ט"ו לחזור בלילה חייב בט"ו ודעת הגרשז"א תלוי בדעתו בכניסת ליל ט"ו אם כבר רצה לצאת בלילה נפטר ואם לא חייב בט"ו וכן משמע ברמ"ע מפאנו ויקרא בלא ברכה
(9) ויכול לקראו אפי' בעיר ביום ט"ו בברכה.
(16) לכזו"א חייב גם בי"ד ולרוב הפוסקים רק בט"ו.
(17) כנ"ל 14.
(18) כנ"ל 15.
ויום י"ד יצא לעיר | ובליל ט"ו יצא | |
---|---|---|
בן עיר | עיין הערה (19) | י"א ט"ו (20) |
בן כרך | ט"ו (25) | ט"ו (26) |
(19) חייב לחזורל כרך ולדעת החזו"א אפי' אם בסוף לא חזר אבל כיון שבשקיעה היה בדעתו לחזור חייב בט"ו.
(20) לדעת החזו"א חייב בט"ו אפי' בעיר ולדעת האחרונים החולקים תלוי אם החליט בלילה לחזור לעירו דעת הרמ"ע מפאנו ורשז"א שנשאר בחיובו בט"ו ויכול לברך וכן הורה הגרשרז"א והמועו"ז סובר לקרוא בלי ברכה, לכן ישתדל לחזור לכרך ואם החליט ביום י"ד לנסוע בלילה חייב לחזור לכרך ואם לאו לרוב השיטות פטור מפורים וכשאין לו אפשרות לחזור יקרא בלי ברכה לצאת דעת המחייבים בט"ו.
(25) לדעת החזו"א והגרשז"א פטור ורק באופן שחושב לחזור קום עלוה"ש לכרך חייב בט"ו ולדעת המועו"ז והגר"מ סירוטה יכול לברך בט"ו וההסבר הוא שכמו שבן עיר שדעתו לחזור קודם עלוה"ש של ט"ו נשאר בחיוב אפי' נמצא כל היום בכרך כיון שלא נעשה בן כרך לפורים כמו כן הבן כרך כיון שלא נעשה בן עיר לפורים לא נפטר מיומו ולמקראי קודש יקרא בי"ד בברכה שיוצא גם לבן כרך.
(26) כיון שיצא בלילה דעת החזו"א לברך וכן כתב ברמ"ע מפאנו, והגרשז"א הסביר בדברי הרמ"ע מפאנו דתלוי מתי החליט לנסוע אם קודם הלילה דינו כנ"ל 19 ואם החליט בלילה חייב בברכה גם ביום כשנמצא בעיר וי"א שדינו כמו בהע' 25.
והלך לכרך ביום י"ד | והלך לכרך בליל ט"ו | |
---|---|---|
בן עיר | יחמיר בט"ו בלא ברכה (21) | יחמיר בט"ו בלא ברכה (22) |
בן כרך | גם בט"ו (27) | גם בט"ו (28) |
(21) נחלקו האחרונים לפי הירושלמי שמחויב כאן וכאן אם זה רק בעקר דירתו [או כרך] או גם בבן עיר שהולך לכרך הפמ"ג נקט שזה גם בבן עיר והחזו"א חשש שזה רק בעקר דירתו ולכן יקרא בלי ברכה ויאמר על הנסים.
(22) כנ"ל 21 ובזה דעת החזו"א שלא חייב כיון שלא נכנס בתחילת הלילה לא נתחייב והמיקל בקריאת הלילה כשקשה לו יש לו על מי לסמוך (הגאון ר' משה שאול קליין).
(27) דעת החזו"א והגרשז"א והגריש"א והגרי"י בלויא והגריי"פ ועוד רבני ירושלים פסקו שצריך לברך בט"ו וכמו"כ יכול להוציא את בני הכרך ולדעת הכה"ח והשבה"ל והמנח"י לא יברך, ואינו מוציא לכתחילה את בן כרך.
(28) כנ"ל 27 ולדעת החזו"א יכול לקרות כבר בעיר וי"א שיקרא בכרך.
יצא מן הכרך בליל י"ד להיות פרוז | יצא מן העיר בליל י"ד לכרך | |
---|---|---|
בן עיר | י"ד (23) | ט"ו (24) |
בן כרך | י"ד (29) | ט"ו (30) |
(23) כנ"ל 4.
(24) לפי החזו"א נשאר בחיובו גם בכרך ולפי רשז"א תלוי אם החליט בלילה חייב בי"ד ואם החליט ביום פטור והגרמ"ש קליין אמר שמדינא אין לחייב אפי' החליט בלילה וטוב להחמיר ולא יברך בלילה על המגילה.
(29) דעת החזו"א שלא נתחייב בי"ד אבל רוב הפוסקים לא נקטו כן והמתחייב גם בלילה ויקרא המגילה בעיר בברכה ויש שחששו מלברך (הגרשז"א).
(30) כנ"ל 13 ובליל י"ד אין אומר על הנסים.