הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א
מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית
הדבר ידוע שהקטן נעשה גדול בגיל שלוש עשרה להתחייב בכל המצוות כשמביא ב' שערות, וכן לענין משא ומתן ולגיטין וקדושין, אך לענין למכור קרקעות ולסחור בנדל"ן מבואר בסוגייתנו (דף קנה) שאינו נחשב גדול עד שיהא בן עשרים שנה.
ויש בזה כמה דעות בראשונים, ונביא כאן את הפסק בשו"ע (סי' רל"ה) שרק לגבי קרקעות שקבל בירושה מאבותיו או שאר קרובים או במתנת שכיר מרע בזה אינו יכול למכור עד גיל עשרים, שבפחות מגיל זה חוששים שימכור בזול כיון שמתפתה אחר המעות ועדיין לא נתיישבה דעתו בדרכי העולם, אבל קרקעות שקנה או קיבל במתנת בריא יכול למכור מגיל בר מצווה כשהביא ב' שערות, גם המוכר נכסי אביו בהיותו פחות מגיל עשרים, אם לא חזר בו עד שגדל ונהיה בן עשרים שוב אינו יכול לחזור בו.
הקונה דירה מיורש צעיר ונתבטל המקח אם צריך לשלם שכירות
מעתה יש לדון במי שקנה דירה מיורש צעיר פחות מגיל עשרים, ולאחר תקופה חזר בו היורש וביטל את המכירה והחזיר את הכסף, האם נחייב את הלקוח לשלם שכירות על משך הזמן שגר בדירה, או לא, והשאלה משני סיבות: א. מאחר שהמקח התבטל יוצא שגר בחינם בלי רשות א"כ חייב לשלם מדין גזל, ב. כיוון שהתברר שלא היה מכירה יוצא שהכסף היה ביד המוכר הצעיר כהלוואה ובעת ביטול המקח פרע את ההלוואה, ונמצא שהשימוש בדירה היה ריבית עבור שכר המתנת מעות.
כתב השו"ע (סי' רל"ה סי"ד) שכאשר מוציאים את השדה מן הלקוחות מוציאים את כל הפירות שאכלו, כלומר שצריך לשלם על כל השימוש בקרקע במשך תקופת המכירה שהתבטלה, ונחלקו הפוסקים בטעם הדין, דעת הסמ"ע (ס"ק י"ד) שהטעם הוא משום גזל, וכתב שאם הקטן הסכים שהלקוח ישתמש בחינם אינו צריך להחזיר, לעומת זאת הנתיבות (סק"ד) חולק ואומר שהדבר אסור מן התורה משום ריבית קצוצה, ולא מועיל בזה הסכמה, אלא חייב הלקוח לשלם על כל מה שהשתמש, שמכיון שהמכירה התבטלה התברר שהכסף ניתן כהלוואה ואם אינו משלם על השימוש הרי זה ריבית מן התורה, לפי דבריו אם לא שילם הלקוח עדיין בזה תועיל הסכמת המוכר שיאכל פירות וישתמש בחינם , שאז אין איסור ריבית כמובן.
הדבר נוגע בכל מכירה בנדל"ן וגם במוצרים כאשר המקח התבטל מחמת פגם או שלא נעשה קנין המועיל ע"פ הלכה, ואם משתמש בינתיים נחשב ריבית קצוצה לדעת הנתיבות.
קניה בחודש נסיון
ישנם חברות שמוכרות מוצרי חשמל או תכשירים חדשים ומודיעים שיש חודש נסיון ואם זה לא עובד טוב הכסף יוחזר, ולפי האמור יש בזה שאלה של איסור ריבית בשימוש בינתיים, אכן כפי המצוי המכירות מתבצעות גם באשראי ובצ'יק דחוי באופן שהשימוש ניתן גם למי שקונה בהקפה, ונועד כדי לשכנע את הלקוחות ולשווק את המוצר, ממילא גם מי שמשלם במזומן אינו חושש לריבית, שבודאי השימוש אינו בעבור שכר המתנת מעות.
רק באופן שדורשים תשלום במזומן בלבד בזה יש איסור ריבית, ובכל אלו האופנים ודומיהם יש לעשות שאלת חכם.