הרב אליהו חיים פנחסי מחבר הספר "הכשרות למעשה"
מקור האיסור – גמרא (נדה יז.): אמר ר"ש בן יוחאי: חמשה הן, שהעושה אותן מתחייב בנפשו, ודמו בראשו: האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה וכו', שעבר עליהן הלילה. ע"כ. אף שבשו"ע לא הובא כלל שיש להקפיד בזה, מקובל למעשה שצריך ליזהר בזה גם בזמננו.
מונחים בכלי סגור – בגמרא (שם) מבואר, שאף שמאכלים אלו מונחים בסל וצרורים בבגד וחתומים בחותמת, רוח רעה שורה עליהן. לכן לא יועיל שהם סגורים בתוך כלי.
מונחים בקליפתם – מבואר בגמרא, שאם נשארה הקליפה מחוברת לביצה או לשום ובצל, או שעדיין מחובר בהם השורש, אינם נאסרים באכילה. ודין זה אמור אף שנשאר מעט מהקליפה, או שנשאר השיער שבראש השום או הבצל, שאז מותרים באכילה.
מעורב בהם מאכל נוסף – ביצים, וכן שום או בצל קלופים שמעורבים עם מאכל נוסף, אין בהם משום סכנה כשעבר עליהם הלילה, ומותרים באכילה. ולכן אין להקפיד בסלט או תבשיל המעורב בהם ביצה או שום ובצל. כמו כן אם נתנו עליהם שמן או מלח ומורגש קצת, שוב אין בו משום סכנה.
ביצה מבושלת – יש המקילים בביצה מבושלת שעבר עליה לילה, שאין בה חשש סכנה. ראה שו"ת שבט הלוי ח"ג (סימן קסט). אולם יש פוסקים שכתבו שאין לחלק בין ביצה חיה למטוגנת. ראה שו"ת שבט הקהתי ח"ב (סימן רמז).
אבקת ביצים או שום – כתבו פוסקי דורנו להתיר "אבקת" ביצים או שום שעבר עליהם הלילה, מטעם שנשתנו מברייתן ונעשו פנים חדשות, ושוב אינם בגדר ביצים או שום.
בצל ירוק – יש הסוברים שבבצל ירוק יש להקפיד שלא להוריד השער שבראש החלק הלבן, כדי שלא יהיה בכלל בצל קלוף שעבר עליו הלילה. אך למעשה מובא בשם החזון איש להקל בזה. וכן היה מורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
סכין שחתכו בצל שעבר עליו הלילה – נראה שיש להקל בזה ואין צריך להגעילו. ראה בשו"ת שבט הקהתי ח"ד (סימן רג).