יום חמישי י"ט בכסלו תשע"ח
האם מותר להנות ממלאכה שעשה גוי בשבת בבית מלון של גויים?
גוי שעשה בשבת אחת מל"ט מלאכות דאורייתא בשביל ישראל, אסור לכל אדם להנות מהמלאכה; וכגון אם הדליק אור החדר – אסור לעשות במקום דבר שלא ניתן לעשותו בחשֵׁכה. ואם עשה הגוי עבור ישראל אחד מאיסורי שבת דרבנן – אסורה ההנאה רק למי שהמלאכה נעשתה עבורו, וכן לבני ביתו ולאורחיו, כיון שמסתבר שדעת הגוי גם עבורם; ואף אורח שהוזמן באקראי צריך להחמיר, אלא אם כן הוזמן לאחר עשיית המלאכה. ואיסור ההנאה הוא אף כשהמלאכה נעשתה ברשות הגוי, כגון במלון השייך לו; ואף כשלא נעשה מאומה בדבר שנהנים ממנו, כגון שהכניס חפץ מרשות הרבים לרשות היחיד. וזמן האיסור הוא – עד שיחלוף במוצאי שבת זמן המספיק לעשיית המלאכה. [שו"ע רעו, א, משנ"ב א ו־ג, וביה"ל ד"ה אסור, וד"ה בקבלנות; ביאורים ומוספים דרשו, 2, 6 ו־7]
שוטר גוי עוצר רכבים כדי לאפשר לך מעבר – האם מותר לעבור?
כאמור, גוי העושה בשבת מלאכה עבור ישראל, אסור לכל ישראל להנות ממנה. אולם, אם אין גוף הישראל נהנה מהמלאכה, והגוי עושה את המלאכה על דעת לקבל שכר – מותר להנות מהמלאכה. ולדוגמה: גוי שכיבה שריפה בבית בשבת – ואנו מניחים שעשה זאת על דעת לקבל שכר – ההנאה מהבית אינה הנאה ישירה מהמלאכה, כיון שהמלאכה רק מנעה את השריפה. ודוגמה נוספת: כששוטר גוי עוצר את התנועה בשבת עבור ישראל כדי לאפשר לו לעבור רגלית את הכביש, מותר לעבור, כיון שהמלאכה היא רק הסרת המונע ממעבר הכביש, ואין גופו נהנה ממנה. ומפתח שהובא באיסור ופתחו בו את הבית – יש אוסרים להכנס לתוכו, ויש מתירים מהטעם הנ"ל, שלא נעשתה מלאכה בגוף המפתח, וההנאה אינה ישירות מהמפתח, אלא הוא רק מסיר את המונע מלהכנס הביתה. [ביאורים ומוספים דרשו רעו, 8]
גוי הרים את המפסק הראשי עבור חולה – האם מותר לכל דיירי הבניין להנות מהאור?
גוי שהדליק אור בשבת לצורך עצמו, או לצורך חולה שיש בו סכנה – מותר לכל אדם להנות ממלאכתו, כיון שמדובר במלאכה אחת הנעשית עבור אדם אחד כמו עבור מאה. ואף אם נעשו אגב כך מלאכות נוספות המועילות לאחרים, וכגון ש'נפל' המפסק הראשי של החשמל בבניין מגורים משותף, והגוי הרימו, ונדלקו האורות בכל הבניין – מותר להנות מהמלאכה, כיון שהגוי עשה רק פעולה אחת שהיתה הכרחית לקיום צורך עצמו או צורך החולה. אולם, כשמדובר במלאכה שיתכן שהגוי יוסיף לעשות מלאכה עבור ישראל (שאינו חולה), וכגון שינוי עוצמת המזגן כשיִתרבו אנשים בחדר, לכתחילה אסור לאנשים שהגוי מכירֵם להנות מהמלאכה, מחשש שהגוי יעשה מלאכה גם עבורם. [שו"ע רעו, א, משנ"ב ח-י, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 13; וראה שם, 11]