הרב יצחק פוליטנסקי
הקפאת מים
נחלקו הפוסקים לגבי המכניס מים לתא ההקפאה לצורך הפיכתם לקרח, האם פעולה זו תיאסר מדין "נולד" בכך שהנוזלים השתנו במצב צבירתם ונולד כאן מצב צבירה חדש שהוא קרח ובטל ממנו שם משקה, וכן ישנו איסור בכך ש"מוליד" דבר חדש ע"י הכנסתו להקפאה,
מאידך כיון שעתיד הוא מיד עם יציאתו מהמקפיא להנמס מאליו ולחזור לעיקר שימושו הראשון שהוא "משקה" ולפיכך פעולתו לכאורה מותרת.
לכתחילה הורו הפוסקים להימנע מלהכניס מים להקפאה בשבת, אלא כאשר נצרך הדבר מאד לשבת עצמה, וכשמדובר ביו"ט יש אומרים שאין היתר לכך.
בקבוק מים בדלת המקפיא הפתוח
גם לדעת האוסרים להקפיא מים, במקרה שפתח את דלת המקפיא ויש בו מים העומדים להקפאה שעדין לא הספיקו לקפוא, יש לסמוך בזה להקל לסגור את הדלת בלי להוציא מתוכו את המים, אף שבסגירת הדלת הוא גורם להקפאת המים.
הכנסת מים למקפיא לצורך קירור בלבד
כאשר מעוניין רק לקרר את המים לצורך השבת ולא שיוקפאו, מותר לו לעשות כן וידאג להוציאם לפני שיוקפאו.
הכנסת חלב למקפיא
כאשר מדובר בחלב וכדו' שגם לאחר הקפאתו מוגדר כחלב קפוא, ולא כקרח שהוא דבר חדש, הורו הפוסקים להקל.
הקפאת רוטב מרגל קרושה (גאלע)
בשונה מהנ"ל כאשר מדובר במאכל כשהוא נוזלי, שעיקר צורת אכילתו היא כאוכל "מוקשה" כגון רוטב מרגל קרושה, אין היתר להכניסו כשהוא נוזלי למקפיא או אפילו למקרר ע"מ להופכו למוקשה, מאחר ואין מטרתו בהקפאה כדי שיחזור אח"כ למצבו הנוזלי כבעבר אלא כדי ליצור דבר מוקשה ואסור.
הקפאת גלידה שנמסה
גלידה שנמסה והיא כעת נוזלית, מותר להכניסה שוב למקפיא אם רוצה לאוכלה בשבת זו, משום שאין זה נחשב כהפיכת משקה לאוכל, כיון שהגלידה ומרכיביה נחשבים כבר גם בעודם נוזלים כאוכל.
הכנסת אוכל למקפיא
כאשר נשאר לו אוכל מסעודתו ורוצה שלא יתקלקל, מותר לו להכניסו למקפיא גם אם יש בו הרבה רוטב, אך יזהר שלא לעשות כן כהכנה לאכילתו אחר השבת.
שומרי קור – קרחונים
יש להסתפק מה הדין בבקבוקים המכילים נוזל מיוחד, שלאחר הקפאתו הוא נשאר קפוא לזמן רב יותר, האם מותר להקפיאם בשבת ולהשתמש בהם לקירור מים או לשמירת קור, מאחר ועיקר שימושם הוא כשהם במצב קפוא, ולא דומה למים שבכך שמקפיאם הוא משנה את ייעודם ולא חשבים כמשקה,
לכן בכגון זה ישאל כל אחד שאלת רב בעניין.
(התקציר הובא מספרים ומקורות שונים, אך אין לפסוק ממנו הלכה למעשה ללא עיון במקורות)