החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף פט. – צה: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימן קנ"ד סעיף ג' עד סעיף ט"ו ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מוסר: שמירת הלשון חלק ב' פרק ל' 'ועל כולם' עד חתימת הספר פרק א' 'ובפרט'.
יום ראשון | כ"ד באב
• בשנת תקפ"ח נפטר הגאון רבי אפרים זמן (ב"ר מנחם מאניש) מרגליות זצ"ל – המגיד מברודי בעל ה'מטה אפרים'.
רבי אפרים נולד בעיירה ברודי שבאוקראינה, ובצעירותו כרב העיר אוהנוב במשך תקופה קצרה. לאחר מכן שב לעיירת הולדתו ברודי, שם כיהן כאב בית דין.
המגיד מברודי שלח ידו בעסקי היהלומים וזכה לעשירות גדולה. לאחר שצבר הון, נטש כליל את עסקי המסחר, והקדיש כל עתותיו ללימוד התורה. למרות שהשתדל במשך שנים רבות להתרחק מהרבנות, היה אחד החכמים הבולטים בקלויז המפורסם של ברודי, ששמו יצא למרחקים כמקום לימוד לגאוני עולם. שאלות הלכתיות הופנו אליו מקהילות רבות, גם בתקופה בה לא כיהן בפועל ברבנות.
התבלט במלחמתו נגד תנועת ההשכלה וגרורותיה השונות, ולחם את מלחמת ה' יחד עם מרן החתם סופר.
ספרו המפורסם ביותר הוא ה'מטה אפרים', ומלבדו הותיר אחריו ברכה את ספריו הנוספים אשר המה בכתובים: שו"ת בית אפרים, טיב גיטין, יד אפרים, יד רמ"א, עוללות אפרים, ראש אפרים, שם אפרים ושערי אפרים. כמו"כ חיבר ספר 'למעלות היוחסין', העוסק בייחוס המשפחתי של משפחת מרגליות המגיע עד רש"י הקדוש ולמעלה בקודש עד דוד המלך ע"ה.
• בשנת תרפ"ט נרצח עקה"ש הגאון רבי ישמעאל הכהן זצ"ל הי"ד, אבד עיה"ק צפת.
רבי ישמעאל נולד בעיר יזד שבאיראן, ולאחר שנים עלה לארץ הקודש והתיישב בעיה"ק צפת, שם התמנה כרב הקהילה הספרדית וכונה בפי חבריה 'ראב"ד צפת'.
במהלך מאורעות תרפ"ט, ימים אחדים אחרי הטבח הנורא ביהודי חברון, פרצו ערביי צפת לביתו של הרב הספרדי רבי ישמעאל זצ"ל, ודקרו אותו ואת רעייתו. רבי ישמעאל זעק בקול גדול 'שמע ישראל', והשיב נשמתו הטהורה ליוצרה. הרבנית נפצעה באורח קשה מאוד והובהלה לבית החולים בחיפה, שם נפטרה כעבור ימים אחדים, ונטמנה בבית העלמין בעיר.
"עשה למען טבוחים על ייחודך".
יום שני | כ"ה באב
• בשנת תקצ"ט נפטר הגאון רבי יעקב משולם (ב"ר מרדכי זאב) אורנשטיין זצ"ל, רבה של לבוב ובעל ה'ישועות יעקב'.
הגרי"מ אורנשטיין נולד בעיר לבוב לאביו רבי מרדכי זאב שכיהן מאוחר יותר כרב העיר. אבותיו ואבות אבותיו כיהנו גם הם ברבנות העיר במשך כ-150 שנה.
לאחר פטירתו אביו, בעודו ילד צעיר, עבר רבינו להתגור בירוסלב, שם המשיך לעמול בתורה, עד שהוצעה לו משרת הרבנות בעיר בהיותו אברך צעיר. מפאת כבודו של דודו זקנו סירב רבינו לכהן ברבנות בירוסלב, ובהמשך כיהן כרב העיר ז'לקווה. עם פטירתה רבה של לבוב, שירש את מקום אביו, נקרא רבינו לשבת על כס ההוראה בעיר, ועבר להתגורר בלבוב.
חיבר את סדרת הספרים 'ישועות יעקב' על השו"ע ועל התורה, ופסקיו נפוצו על פני כל הארץ.
• בשנת תשנ"ה נרצחו חמישה יהודים הי"ד, בפיגוע התאבדות שביצעה מחבלת בת עוולה, בשליחות ארגון חמאס, באוטובוס בירושלים. הפיגוע אירע בקו 26 ברח' מעלות דפנה בשכונת רמת אשכול בירושלים, סמוך לבית הספר רנה קסין. ארבעה בני אדם נהרגו בפיגוע ויותר ממאה נפצעו. אחד הפצועים נפטר כעשר שנים מאוחר יותר, כתוצאה מפציעתו בפיגוע הרצחני.
"וניקיתי דמם לא ניקיתי"
יום שלישי | כ"ו באב
• בשנת תרצ"א נפטר הגאון רבי ציון (ב"ר שושן) כהן יהונתן זצ"ל, אב"ד ג'רבה.
רבי ציון נולד בעיר ג'רבה שבתוניס, שם גדל והתחנך. אביו דאג למלא את כל מחסורו גם לאחר נישואיו, כדי שיכול לעלות ולהתעלות במעלות התורה והיראה. בהיותו כבן 25 כבר מינוהו רבני העיר כחבר בבית הדין של ג'רבה, ובהיותו כבן 40 התמנה לתפקיד אב בית הדין, אותו מילא עד סוף ימיו.
רבי ציון היה ידוע כגאון מופלג, שלמד את הש"ס כולו ארבע פעמים בעיון מעמיד, ופעמים רבות נוספות בבקיאות. הקים שיעורי תורה רבים, ובעיקר שיעורים בהם לימדו הוא ואחרים מרבני העיר הלכות מעשיות לתושבי העיר. חלק מהשיעורים התקיימו בביתו שלו וחלקם בבית המדרש.
לאחר הסתלקותו נטמן רבי צון בבית החיים בעיר ג'רבה, וכעבור 79 שנים מפטירתו העלו צאצאיו את עצמותיו לארץ הקודש, וטמנו אותם בבית העלמין של מושב ברכיה הסמוך לאשדוד.
• בשנת תשל"ט נסתלק לבית עולמו הגה"ק רבי יואל (ב"ר חנניה יום טוב ליפא) טייטלבוים – בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר.
רבינו נולד בעיר סיגעט שהיתה אז בתחום הממלכה האוסטרו הונגרית, לאביו שכיהן באותם ימים כרב העיר וכונה בפי כל 'הרבי מסיגעט'. כבר בצעירותו התפרסם בכשרונותיו הרבים, ובעיתונות של אותם ימים אף דווח בהרחבה על הדרשה המיוחדת שנשא בבר המצווה שלו בטוב טעם, על פי חידושים שחידש בעצמו. לפני נישואיו הוסמך לרבנות על ידי שמונה רבים שבחנו את ידיעותיו והעניקו לו תואר 'יורה יורה'.
ימים אחדים לאחר נישואיו נפטר עליו אביו, הרבי מסיגעט, ואחיו רבי חיים צבי התמנה למלא את מקום האב. רבי יואל עבר להתגורר סמוך לבית חמיו וכעבור שנה עבר להתגורר בסאטמאר, שם דבקו בו כמה מחסידי אביו, והחלו לבסס את חצר הקודש סאטמאר. בהמשך כיהן ברבנות במספר ערים, ושב לסיגעט עיר מגורי אביו.
בשנות הזעם נכלא בגטו יחד עם רבבות אחיו היהודים, והעסקנים היהודיים דאגו לכלול אותו ב'רכבת קסטנר', שלאחר תהפוכות וטלטלות הובילה אותו לשווייץ ממנה הפליג לארה"ק. כעבור שנה בארה"ק יצא רבי יואל לארה"ב לצורך איסוף תרומות, אך חזקו עליו ראשי הקהילות בארה"ב ששכנעו אותו להישאר מעבר לים ולהקים חצר חסידית במונרו. הרבי שעה לעצתם וביסס את הקהילה ששמה יצא למרחקים וששאבה אליה רבבות יהודים. בהמשך הוכתר כנשיא העדה החרדית, ולאחר הסתלקותו של הרב בענגיס זצ"ל התמנה הרבי מסאטמאר לתפקיד הגאב"ד, תפקיד שהיה סמלי בעיקרו לנוכח היותו של הרבי מסאטמאר מחוץ לארץ ישראל.
נודע בגאונותו העצומה ובגישתו הבלתי מתפשרת כלפי הציונות, עמדה בה דבק כל ימיו, כשהוא אינו חת מפני איש ואינו מוותר על קוצו של יו"ד במלחמתו זו.
יום רביעי | כ"ז באב
• בשנת ת"ח נפטר הגאון רבי יהושע העשיל (ב"ר יוסף) זצ"ל, הכונה 'רבי יהושע חריף', בעל ה'מגיני שלמה'.
רבינו נולד בעיר וילנא, ובבחרותו למד אצל חכמי העיר. בהמשך עבר ללובלין שבפולין, שם קנה דעת מפי המהר"ם לובלין. היה רבה של העיר גרודנא, ולאחר מכן רבה של לעמבערג (לבוב). בהמשך עבר לכהן כרב העיר קראקא (קרקוב) עם פטירתו של הרב הקודם, בעל ה'מגלה עמוקות', ועמד בראשות הישיבה שפעלה בעיר.
נחשב לאחד מגדולי מרביצי התורה בפולין ובסביבותיה, ובין תלמידיו נמנים גם רבינו בעל הש"ך, רבי גרשון אשכנזי בעל 'עבודת הגרשוני' ורבי אריה לייב 'הארוך' מקרקא.
את ספרו 'מגיני שלמה' הקדיש להשיב על השאלות שהקשו בעלי התוספות על פירוש רש"י הקדוש. זכה שרש"י הקדוש הגיע אליו בחלום והודה לו על כך, כפי שהעיד בהקדמה לספרו. כמו"כ כתב פירוש על ספר 'עשרה מאמרות' לרמ"ע מפאנו זיע"א.
רבי יעקב יהושע פולק, בעל ה'פני יהושע', היה נכדו של רבי יהושע חריף, ונקרא על של שמו יהושע, כשאת השם 'יעקב' הוסיפו לו מאוחר יותר בשל מחלה שסיכנה את חייו.
• בשנת תש"ב נפטר המקובל הגאון רבי יהודה משה (ב"ר משה ישועה) פתייה זצ"ל.
רבי יהודה פתייה נולד בבגדד שבעיראק, ובגיל צעיר מאוד התבלט בחכמתו ובגאונותו המופלגת. בהיותו כבן 17 שנים הוסמך לרבנות על ידי הגאון הקדוש רבי עבדאללה סומך זיע"א, ונחשב לאחד מגדולי ההוראה בבגדד שהיתה באותם ימים עיר מלאה חכמים וסופרים.
מפאת חשקו העצום להתעלות בחכמת הקבלה, פנה לרבי יסוף חיים, בעל ה'בן איש חי', והתאבק בעפר רגליו שנים ארוכות, כשהוא שותה תורה מהמעיין הנובע, והופך בקי מופלג בחכמת הקבלה.
עלת זקנתו עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ד, וקבע את מושבו בירושלים עיה"ק בה התגורר עד לפטירתו בשנת תש"ב. נטמן בראש הגבע שבחלקת הבבלים בהר הזיתים בירושלים.
הותיר אחריו ברכה את ספריו הנפלאים, העוסקים ברובם בתורת הקבלה: מנחת יהודה – פירוש על קטעים ב: תנ"ך, תלמוד, ספרי קבלה, שיחות עם דיבוקים וסדר הוצאת דיבוק. 'בית לחם יהודה' על 'עץ חיים'. 'יין הרקח' על אידרא רבא ואידרא זוטא. 'מתוק לנפש' על 'סבא דמשפטים'. 'אפיקי מים' על 'עץ חיים'. 'עטרת רחל' על פרקי אבות. 'כתר צדיק' על התורה ו'משלי בבל' שעוסק במשלים שהיו מקבולים בפי המון העם בבגדד, עם פירוש על פי הפרד"ס. כמו"כ חיבר את ספרי התפילות והבקשות 'אסירי התקוה', ו'חסדי דוד'.
יום חמישי | כ"ח באב
יום שישי | כ"ט באב
• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.
• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.
שבת קודש | ל' באב