החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף קג. – קט: ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א.
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימן קנ"ח סעיף ב' עד סימן קנ"ט אמצע סעיף ב' 'כיון' ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א.
מוסר: אהבת חסד הקדמה 'ולהיפך כמה גרוע' עד פתיחה 'גם צריך לידע'.
יום ראשון | ח' באלול
• שנת ג'תתכ"ח | חורבן העיר העליונה.
חודש לאחר חורבן הבית בידי טיטוס, עוד המשיכה ירושלים להיאבק ברומאים. העיר התחתונה נכבשה במהרה, אולם הבריונים בהנהגתו של יוחנן מגוש חלב לא השאירו מאחור דבר עבור הרומאים, ונמלטו עם כל השלל אל העיר העליונה.
העיר העליונה הוא הכינוי לחלק היותר גבוה של הר ציון, שבו שכן רובע הכהנים והוא השקיף אל הר הבית. גשר נמתח מהעיר העליונה היישר אל הכניסה להר. הבריונים בהנהגתו של יוחנן המשיכו להיאבק מאבק נואש, עד שבח' באלול נכבשה גם העיר העליונה ונשרפה כליל. עם כיבוש העיר העליונה הושלם כיבושה של ירושלים.
"ואהליבה תזעק נשרפו ארמוני ותאמר ציון עזבני ה'".
• שנת ה'תרצ"ט | הסכם בין רודנים.
ח' באלול התרצ"ט, היה היום שבו הופקרו יהודי פולין לגורלם. בעיר מוסקבה, בירתה של ברית המועצות, חתמו שר החוץ הגרמני יואכים ריבנטרופ ושר החוץ הרוסי ויאצ'סילב מולוטוב על ההסכם שנודע לימים כ'הסכם ריבנטרופ-מולוטוב'. באותה העת שלטו ברוסיה ובגרמניה שניים מהרודנים הגרועים ביותר בהיסטוריה, יוסיף סטלין ואדולף היטלר ימ"ש.
צבאותיהם של שני הרודנים נפגשו בפולין שנכבשה בידיהם בהדרגה. היה ברור שאירופה קטנה מדי עבור שני אנשים תאבי שלטון כאלו, ופולין חולקה בלי שום בושה בין הגרמנים והרוסים. חלוקתה של פולין פיצלה את האוכלוסייה היהודית; מתוך כ-3.3 מיליון היהודים שישבו במדינה ערב המלחמה, נמצאו כ-2 מיליון יהודים בתחום השליטה של גרמניה, ואילו השאר נמצאו בשטח שסופח לברית המועצות או נמלטו אליו. להיטלר ימ"ש מעולם לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם שעליו חתם מכורח הנסיבות, וכשנתיים לאחר מכן הפר את ההסכם וכבש גם את מזרח פולין וליטא. על פי מחקרים עדכניים נראה שגם סטלין התכוון להפר את ההסכם במוקדם או במאוחר.
יום שני | ט' באלול
• שנת ה'ק"ט | פרעות הדבר השחור.
הייתה זו תקופה קשה מאוד עבור תושביה אירופה, ועבור היהודים בפרט. מגפת הדבר השחור פשתה ברחבי העולם, וקטלה כ-35 מיליון אנשים בסין לבדה. גם אירופה תקפה המחלה באכזריות רבה, ובמהלכה נספתה בין רבע לחצי מאוכלוסיית היבשת.
כרגיל, האירופאים המתוסכלים הפנו אצבע מאשימה אל עבר האשמים המסורתיים, היהודים. נטען שהיהודים מרעילים את בארותיהם של הנוצרים ובכך גורמים למגפה. יהודים רבים נלכדו, ובעינויים חולצה מהם 'הודאה' שאכן הרעילו את הבארות. בעיר בזל שבשוויץ נבנה מבנה מיוחד מעץ לצורך שריפת יהודי העיר, ובשטרסבורג שבצרפת נטבחו היהודים בבית העלמין של העיר. במגנצא שבגרמניה התאגדו היהודים כדי להגן על עצמם, אספו נשק והצליחו להרוג 200 אנשים מן האספסוף שבא להורגם. בסופו של דבר, הצליחו תושבי העיר הנוצרים להכניע את היהודים וטבחו בהם בהמוניהם. אלו ששרדו, העלו את עצמם באש בבתיהם. ההערכה היא כי 6,000 יהודים נהרגו על קידוש ה' במגנצא.
"קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת ה', יזכרם אלוקינו לטובה וינקום נקמת דם עבדיו השפוך"
• שנת ה'תרפ"ג | יסוד תקנת הדף היומי.
הכנסיה הראשונה של 'אגודת ישראל' נפתחה ביום זה בעיר וינה. בכנס נכחו בין היתר מרנא החפץ חיים, הגאון רבי איסר זלמן מלצר, כ"ק מרן בעל ה'אמרי אמת' מגור, הגאון רבי מנחם זמבא, הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבים אחרים.
לקראת סיום הכנס, עלה לדוכן הנואמים ראש ישיבת חכמי לובלין, רבי מאיר שפירא מלובלין, שמסר את מסקנות הוועדה לחיזוק הדת.
לפתע, לאחר מסירת הדיווח, הציע רבי מאיר שפירא הצעה פרטית בקול רוטט מהתרגשות: "היהדות החרדית בכל העולם מקבלת על עצמה ללמוד בכל יום דף אחד מן הש"ס, ובמשך קצת יותר משבע שנים מסיימים את כל הש"ס".
ההצעה התקבלה בהתלהבות יוצאת דופן, הקהל כולו קם על רגליו ותמך בהצעה פה אחד. בראש השנה תרפ"ד החל המחזור הראשון של לימוד הדף היומי על ידי המוני יהודים בכל רחבי העולם. סיום המחזור הראשון נחגג ביום ט"ו בשבט תרצ"א, ומאז ועד ימינו הדף היומי נלמד על ידי רבבות אלפי יהודים ברחבי העולם, אלפים מביניהם אף נבחנים על תלמודם מדי חודש בחודשו במוקדי הבחינה של 'דרשו'.
• שנת ה'תר"ס | נפטר הרה"ק רבי צדוק הכהן (ב"ר יעקב) מלובלין זיע"א.
הגותו של רבי צדוק בתורת החסידות מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית מופלאה עם רעיונות וחידושים על פי חכמת הקבלה ותורת החסידות.
כבר בגיל צעיר התפרסם כעילוי וכלמדן מופלג, אולם סרב לשמש כרב קהילה למרות ההפצרות המרובות שהגיעו אליו. רק בשנת ה'תרמ"ח הסכים לשמש כרב העיר לובלין, אולם חי בעוני ובצמצום מחנות קטנה שניהלה רעייתו. מסופר עליו שנהג שלא לטעום כלום, עד שסיים מסכת ואכל בסעודת הסיום.
יום שלישי | י' באלול
• שנת ב'ק"ה | נח משלח את העורב מן התיבה.
את תאריך שילוח העורב אנו למדים מתוך חשבון פשוט בפסוקים בספר בראשית. בפרק ז' פסוק ה' נאמר: "וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים." כפי שרש"י מוכיח, התאריך שבו נראו ראשי ההרים היה א' באב, "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (פסוקים ו-ז), יוצא אם כן שהעורב נשלח בי' באלול.
• שנת ה'תקנ"א | נפטר הרה"ק רבי פנחס (ב"ר אברהם אבא) שפירא מקוריץ.
רבי פנחס היה מהעיר שקלוב, בן למשפחת רבנים מיוחסת. בגלל עלילה שהעלילו על אביו, עקר למירופול שם נחשף לתורתהחסידות והפך לתלמידו של הבעל שם טוב הק'. הוא היה אחד מהמובהקים והחשובים שבתלמידיו, ומסופר שכאשר נצרך פעם להקזת דם, הזהיר הבעל שם טוב את הרופא שיקיז בדיוק כמה שצריך שכן "דמו יקר מאוד, שהוא משומר עוד מששת ימי בראשית".
רבי פנחס נזהר במיוחד במידת האמת, ומסופר שמעולם לא הוציא דבר שבועה מפיו, ואפילו שבועה של אמת. רבי פנחס חיבר ספר אחד, אולם בקרב צאצאיו שהיו בעלי הדפוס מסלאוויטא, רווחה המסורת שאין להדפיס את הספר. פניני תורתו וקטעים מתולדותיו, קובצו בספר 'אמרי פנחס השלם'.
יום רביעי | י"א באלול
• שנת ה'תרמ"ג | הרה"ק רבי אברהם יעקב (בהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין) פרידמן זיע"א – 'האדמו"ר הזקן מסדיגורא'.
היה האדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורא המעטירה. רבי אברהם יעקב היה יפה-רוח ועדין-נפש, עניו ושפל-ברך, וידע מאין כמוהו להבליג על פגיעות ועלבונות. רבבות הלכו לאורו. הוא נודע בחיבתו הרבה לארץ ישראל ויושביה, ודאג לאסוף עבורם תרומות. מנגד, כאשר ניסו לשכנעו לתרום כספים עבור העלייה החלוצית לארה"ק השיב: "אנו מקווים לגאולה נסית מן השמים ולא על ידי בשר ודם".
• שנת ה'תשכ"ח | פיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב.
הפיצוץ הראשון נשמע בשעה 11.30, ובתוך עשר דקות נשמעו שני פיצוצים נוספים. המחבלים הטמינו את הפצצות בפחי האשפה שנתלו על עמודי תמרורים, וציידו אותם במנגנוני השהייה. סָמָל משטרה ערני שעמד במקום הורה לאזרחים להתפנות, וכך, בחסדי שמים, רק יהודי אחד שבדיוק באותו הרגע גחן מעל פח האשפה, נהרג בהתפוצצות הי"ד. מספר הפצועים הגיע ל-59, רובם נפגעו במהומות שנוצרו בעקבות הפיצוצים.
יום חמישי | י"ב באלול
• שנת ה'תקפ"ז | נפטר הרה"ק רבי שמחה בונים (ב"ר צבי הירש) מפשיסחה.
רבי שמחה בונים היה מגדולי רבני החסידות. הוא למד בצעירותו בישיבות מטרסדוף וניקלשבורג, והושפע במיוחד מהגאון רבי ירמיה ממטרסדורף. לאחר לימודיו התיישב בפולין, שם החל מתקרב לחסידות. הוא דבק ב'יהודי הקדוש' מפשיסחה, והחל משנת ה'תקע"ד מילא את מקומו כאדמו"ר. אלפים מכל שכבות העם נהרו אליו, אף בחוגי המשכילים התייחסו אליו בכבוד רב.
• שנת ה'תשס"ג | לבי לבי על חלליהם. 16 יהודים נרצחו בשני פיגועי טרור שהתחוללו ביום זה.
שני הפיגועים בוצעו בידי אנשי החמאס. סמוך לשעה 17:50, מחבל מתאבד פוצץ עצמו במבנה תחנת האוטובוס בצריפין, שבו המתינו חיילים ואזרחים רבים. המבנה כולו קרס, נרצחו תשעה יהודים, ונפצעו 18, הי"ד.
בשעה 23:15 באותו יום מחבל מתאבד נוסף פוצץ עצמו בבית קפה במושבה הגרמנית בירושלים, נהרגו שבעה יהודים ונפצעו 57 הי"ד.
"ארץ אל תכסי דמם ואל יהי מקום לזעקתם"
• בימי הרחמים והסליחות, כשכל יהודי אשר נגעה יראת ה' ללבו מחפש להוסיף ולהרבות זכויות לקראת יום הדין, יתרכזו רבבות נבחני 'דרשו' בארץ ובעולם במאות מוקדי הבחינה, ויעמידו בכור המבחן את ידיעותיהם מהנלמד בחודש האחרון ב'דף היומי' על התלמוד הבבלי, ב'דף היומי בהלכה' על המשנה ברורה, ב'קניין משניות' כהשלמה ללימוד הדף היומי וביתר מסלולי הלימוד והמבחן של 'דרשו'.
ובזכות לימוד התורה, השינון והחזרה, נזכה לשנה טובה ומתוקה.
לצפיה ברשימת מוקדי המבחנים לחץ כאן
יום שישי | י"ג באלול
• שנת ה'תרס"ט | נפטר הגאון רבי יוסף חיים (ב"ר אליהו) מבגדאד – הבן איש חי.
ה'בן איש חי', היה אחד מהפוסקים הבולטים והמשפיעים ביותר בקרב יהודי ארצות המזרח. כבר בגיל 14 התקבל לבית מדרשו של הגאון רבי עבדאללה סומך, וסייע בפסקים הלכתיים לאביו, שהיה רבה הראשי של בגדאד.
בשנת ה'תרי"ט ירש את אביו כרבה הראשי של בגדאד, ומאז הנהיג את הקהילה היהודית בעיר במשך 50 שנה. הוא היה דורש כל שבת לאחר תפילת המנחה, והמונים נהרו מכל האזור לשמוע את דרשותיו, שהיו מוטעמות היטב לכל סוגי השומעים, מתובלות במשלים ובסיפורי אגדה, ופשוטות להבנה. ייחודן הגדול של דרשותיו היה חידושם המתמיד – אף שחכם יוסף חיים דרש קרוב לחמישים שנה מעולם לא נשמע חוזר על דבר פעמים. בכל דרשה ביאר וחידש פנים נוספות ואופנים חדשים בתורה.
הוא כתב ספרים רבים, שבין הידועים שבהם נמנים ה'בן איש חי', 'מקבציאל', 'בן יהוידע' ורבים אחרים. השפעתו הורגשה בכל רחבי ארצות המזרח ואף בקרב חכמי אשכנז.
• שנת ה'תש"ז | שלושה יהודים הוצאו להורג בכלא עכו.
בג' באלול ה'תש"ז הוצאו להורג בכלא עכו בידי הבריטים, שלושה מלוחמי האצ"ל: מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס הי"ד. שלושתם היו אסירים בכלא עכו, וניסו לברוח ממנו במסגרת בריחת ענק מהכלא שיזם האצ"ל. 27 יהודים הצליחו לברוח מהכלא, אולם חמישה נתפסו במהלך הבריחה.
שלושת האסירים שהועמדו בפני בית המשפט בזו לסמכותו של בית הדין הבריטי לדון אותם, ולכל אורך המשפט התנהגו בזלזול ולרוב התעלמו מהסובבים אותם ושוחחו ביניהם, כשהם משגרים כפעם בפעם העלבות כלפי השופטים. כמוצא אחרון, חטף האצ"ל שני קצינים בריטיים ואיים להורגם במידה ויהרגו האסירים היהודים. האיום לא עזר, והם הוצאו להורג בתלייה הי"ד. בעקבות כך תלו אנשי האצ"ל את הסרג'נטים החטופים, על ענפיו של עץ זית.
• צפו במדור מדהים על פרשת השבוע, מיטב הווארטים הסיפורים והמשלים באור הפרשה.
• צפו בזמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ.
שבת קודש פרשת כי תצא | י"ד באלול
• שנת ה'רט"ז | הגרמני יוהאן גוטנברג הדפיס לראשונה את התנ"ך, שהיה למעשה הספר המודפס הראשון. כיום התנ"ך הוא הספר הנדפס ביותר בעולם, ותורגם למספר השפות הגדול ביותר.
• שנת ה'תש"א | גזרת הטלאי הצהוב.
ביום זה הוצאה הפקודה המחפירה על פיה היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני מחויבים לענוד טלאי צהוב עם המילה 'יהודי' על בגדיהם. יוזם ההצעה היה ריינהרד היידריך ימ"ש.
סימון היהודים היה אחת הגזירות המטרידות והמשפילות שאפשרו לגרמנים להבחין מיד ביהודי, ושנועדו לשים חיץ בין היהודים לשאר האוכלוסייה. היהודים עצמם נדרשו לדאוג להכנת האותות ולחלוקתם.
גם לאחר שהיהודים נכלאו בגטאות והיו מופרדים משאר האוכלוסייה בשטח סגור של גטו לא נתבטלה הוראת הסימון וההקפדה עליה. יהודים ששכחו את האות בצאתם לרחוב, או שהאות לא תאם את ההוראות, היו צפויים במקרה הטוב לקנסות ומאסר, ובמקרה הרע להוצאה להורג במקום.
• שנת ה'תשס"ד | פיגוע התאבדות משולב בשני אוטובוסים בבאר שבע.
בשעה 14:45, שני מחבלים מתאבדים עלו על תחנת האוטובוס המרכזית בבאר שבע. אחד עלה על קו 6 והאחר על קו 12. המחבלים פוצצו עצמם בהפרש של מספר דקות באוטובוסים עמוסים בסמוך לבניין העירייה, במקום הומה מאדם. 16 יהודים נהרגו בפיגוע, ו-100 נפצעו. הי"ד.
"הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו"