"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כ"א, א')
שאיפת חייו של הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל היתה להרביץ תורה לתלמידים. בזה ראה את ייעודו בחיים ולא הסכים לוותר על כך בשום אופן.
מעשה שאירע בשנת תשכ"ח: תלמידי השיעור שלו ארגנו נסיעה לנתניה לשבוע ימים מטעם ועד הישיבות כדי לנפוש קמעה ולאגור כוח ללימוד התורה. שאל רבי בן ציון – "כולם נוסעים?". ענה אחד התלמידים כי הוא נשאר מסיבה כלשהי. אמר רבי בן ציון: "אם אחד נשאר – אני בא ללמד כרגיל".
ואכן במשך שבוע ימים מדי יום ביומו הגיע כרגיל, ולימד תלמיד אחד במשך למעלה משלוש שעות כל יום, סוגיות קשות במסכת יבמות.
('איש לרעהו' מתוך 'האיר המזרח')