"וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ" (בראשית ל', כ"ז)
בהספד שנשא ראש ישיבת "מיר" הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל על רבי אליהו לופיאן זיע"א אמר: לפני שמונה שנים הייתי חולה מסוכן. היודעים אתם מי הצילני? אלו תפילות הצילוני? תפילותיו של רבינו רבי אליהו לופיאן זצוק"ל. לא אוכל לפרט אבל יודע אני שתפילותיו הצילוני. מעולם לא הודיתי לו על כך, עתה עושה אני זאת בפרהסיא.
לאחר ששמעתי את הדברים, מספר הרב דוד יוסף שלוסברג, סקרן הייתי לדעת מה סתם רבי חיים באומרו: "לא אוכל לפרט…" חקרתי ודרשתי עד שהגעתי לר' אריה מאיר וילנסקי מפלורידה, נכדו של רבינו. סיפרתי לו על ההספד של רבי חיים ושאלתיו אם יודע הוא למה התכוון הרב.
"אכן", השיבני הנכד, "יודעים אנו במשפחה פשרם של דברים".
וכך סיפר ר' אריה מאיר: רבי חיים היה חולה מאוד בגרונו. הוא הלך לרופאים ואלו גילו, ל"ע, שיש לו את המחלה הקשה ר"ל, במיתרי הקול. הרופא אמר: "ספק אם אוכל לנתחך ולהצילך. במקרה הטוב ביותר, גם אם אצליח, הרי שלא תוכל עוד לדבר ולהפיק קול מגרונך".
שמע רבי חיים את הדברים, והלך להתייעץ עם רבינו, מה עליו לעשות: "עכשיו ביכולתי לדבר, אם כי, כמובן, זה כואב, אבל האם עלי לעשות ניתוח כזה שיציל את חיי, אך יטול ממני את כוח הדיבור?"
ענה לו רבינו: "אינני יכול לתאר לעצמי שהריבונו של עולם לא יתן לר' חיים סטוצ'ינר לומר עוד שיעורים. יש עוד כל כך הרבה תורה ומוסר שעליך למסור בעולם". (כותבי תולדות חייו מציינים שעד לאותו זמן, אכן רבי חיים התרכז בעיקר בשיעורי תורה, ומאז התחיל לדרוש במוסר באופן סדיר).
באותה הזדמנות ביקש רבינו מרבי חיים את שם אמו, ואמר לו שיתפלל עבורו. רבי חיים המשיך במתן השיעורים. כשחזר לפרופ' לבדיקה חוזרת ולקביעת דיאגנוזה, למרבה הפלא והתדהמה, נמצא גרונו של רבי חיים נקי לגמרי מכל מחלה, עד כי הפרופ' הסתפק אם אמנם זהו אותו חולה שבא אליו כמה ימים קודם לכן…
(מתוך ר' אל'ה)
שמעתי את ר' חיים מספיד את ר' אליהו לאפיאן , אכן כן !!!! הוא התבטא שר' אלה "הציל אותי" . בהלוויה התחנן לר' אליהו שיבקש רחמים על ר' יצחק הוטנר שנתפס ע"י מחבלים ערבים ,
תוך זמן קצר ,התחיל "ספטמבר השחור
המלך חוסיין , החל לטבוח במחבלים. א. יצחק