מעמד כביר לכבודה של תורה התקיים בערבו של יום שלישי השבוע ביישוב תפרח, בראשותו של ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אביעזר פילץ שליט"א, לרגל סיום לימוד חלק ג' מהמשנה ברורה על ידי רבבות לומדי 'הדף היומי בהלכה', ותחילת לימוד חלק ד' העוסק בהלכות עירובין. את המעמד אירח המרא דאתרא הגאון רבי אליהו אליעזר יעקובזון שליט"א.
בנוסף השתתפו במעמד: הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, מו"ץ ק"ק אופקים; הגאון רבי שמואל מונטג שליט"א, רב ק"ק נתיבות; הגאון רבי אריה לוי שליט"א, ראש ישיבת שכר שכיר; הגאון רבי יורם כהן שליט"א, מו"ץ ק"ק נתיבות; הגאון רבי דנין דנין שליט"א, רב ק"ק נתיבות; הגאון רבי ישראל יעקב פינקוס שליט"א, רב קהילת אופקים; הגאון רבי יוסף הרשקוביץ שליט"א, ראש כולל זכרון אליהו באופקים; הגאון רבי אברהם משה קניגסהופר שליט"א, מו"ץ ק"ק תפרח והגאון רבי יוסף מרדכי שפירא שליט"א, מו"ץ ק"ק אופקים.
הרה"ג ר' ישראל ליוש, ר"מ בישיבת 'אהבת אהרן' ומהעוסקים בזיכוי הרבים בתוכניות השונות של 'דרשו' ו'אחינו', הנחה את המעמד המרומם, וכיבד את בעל האכסניה, המרא דאתרא שליט"א להיות ראשון הדוברים.
המרא דאתרא הגרא"א יעקובזון שליט"א: "אם לתלות במשהו את הזכות שזכיתי שהכינוס הזה בבית שלי", אמר המרא דאתרא, "זה בזכות אבי מורי זכרונו לברכה, חרטנו על המצבה שלו שהוא החדיר את לימוד המשנה ברורה. הוא ודאי שמח שיכול לצאת חיזוק מהבית הזה לזכותו".
"התאספו בשביל לעשות חיזוק ללימוד הח"ד במשנה ברורה, ונברך את נשיא 'דרשו' רבי דוד הופשטטר, אנחנו לא יודעים בכלל, אין כלים בכלל להגיד, איזה זכויות הגיעו בזכות ארגון 'דרשו', ואיך הקב"ה זיכה אותו להרים פרויקטים כאלה, ייתן ה' שיצא מזה חיזוק. נשמע, לא ממני, אני זנב לאריות, שיצטרפו לומדים ויתרבו לומדים, ושדבר ה' יהיה נפוץ בכל כלל ישראל, וידעו הלכות עירובין והל' מחיצות והל' תחומין וכל מה שכולל חלק ד' של המשנה ברורה, בעז"ה".
הגאון רבי יהודא טשזנר, מרבני הקהילה החרדית באופקים, סיים במעמד את חלק ג' של המשנה ברורה, אותו למד יחד עם שומעי לקחו בשיעור היומי שהוא מוסר ב'דף היומי בהלכה', ומיד לאחר מכן התחיל את לימוד חלק ד', בסיימו בברכה לראשי 'דרשו' ולכלל הלומדים שיזכו ללמוד את הלכות עירובין וידעו אותן על בוריין בעז"ה.
ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אביעזר פילץ שליט"א נשא את המשא המרכזי במעמד המרומם: "מספרים שבזמן החפץ חיים רצה מישהו לחבר 'משנה ברורה' על יורה דעה, אך מרנא החפץ חיים זיע"א התנגד לכך באמרו שהוא אינו רוצה שבעלי בתים יהיו רבנים. התקשיתי בדבריו, שאם כן, מדוע חיבר את המשנה ברורה על הלכות עירובין? התשובה שחשבתי לכך היא איזה בעל הבית ילך לייגע את מוחו על הלכות עירובין, וממילא אין חשש שבעלי בתים יהיו רבנים. אבל עכשיו כשיש כאלו מגידי שיעורים על עירובין חוזרת הקושיה למקומה. ובאמת אני חושב שראוי להעיר שכשלומדים הלכות מורכבות כאלו, צריך להדגיש שהלומדים לא יפסקו לעצמם הלכות בנושא של עירובין, בעלי בתים ואפילו בני תורה. כדי לפסוק בהלכות עירובין והלכות מחיצות וכל הדברים הללו, צריך הרבה עמל של הרבה שנים. ואני אומר, בתור הערה על המעמד הגדול הזה, צריך להגיע לאיזה גבול שהבעל הבית צריך לדעת שהוא יודע שצריך לשאול, כאן הגבול ולא יותר, ושיהיה בסייעתא דשמיא.
"הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה תמיד מסיים אסיפה כמו זו בפסוק ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. שיהיה בהצלחה לכל ישראל".
ראש ישיבת 'שכר שכיר' הגאון רבי אריה לוי סיכם את המעמד בדברי ברכה קצרים, ובדברים שאמר בשבח הלומדים משנה ברורה דבר יום ביומו.
נשיא 'דרשו' רבי דוד הופשטטר חתם בהודאה לרבנים וראשי הישיבות שליט"א: "אנחנו מתכנסים כאן בתפרח, אבל ההשפעה של מרנא החפץ חיים נמשכת בכל העולם כולו, זה מחזק את כל העולם, ובעז"ה באמת נזכה לחזק את לימוד ושמירת ההלכה ושמירת המצוות בכל כלל ישראל, ונזכה כולנו בכל הברכות וההשפעות של מרנא החפץ חיים, בבריאות ובאריכות ימים".
הרוצה להחכים ידרים
הרב ישראל ליוש
שעת נסיעה אחת מבדילה בין מרכז הארץ למושב הדרומי 'תפרח', אבל נדמה כאילו חצינו יבשת. הגענו למקום בו הקידמה עצרה לפני שלושים שנה, ה'חדש' לא שולט שם. האופנה לא נגסה בתום ובאמת, ולא חיללה את הטוהר והזכות, הם מרחפים שם באויר במלוא עוצמתם... והאוירה קדושה...
פתאום הבנתי את 'רגשות הרוממות' עליהן רגיל לספר לי ידידי, שותפי לפעילות הקודש, בוגר ישיבת 'תושיה' הרה"ג ר' אביגדור ברנשטיין שליט"א, כשהוא חוזר כבימים עברו ל'מושב הקדוש' – כלשונו.
מעמד סיום חלק ג' במשנה ברורה שנלמד ע"ס 'הדף היומי בהלכה', שנערך ב'תפרח' בראשות ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אביעזר פילץ שליט"א, פתח את שרשרת המעמדות שהתקיימו בבתי גדולי הדור, ראשי העדה על כל שבטיה וגווניה. התחושה היא שבכל מה שקשור לתורה ולרוחניות, הם דוקא הראשונים...
רבני הדרום, מורי ההוראה בקהילות היישובים הסמוכים, אופקים ונתיבות, נכנסו בזה אחר זה לקיתונו החם של המרא דאתרא הגאון רבי אליהו יעקובזון שליט"א, שבדברי הפתיחה למעמד הסיום יתלה את זכותו לארח בביתו את ה'בית ועד לחכמים' הזה - כלשונו, בזכותו של אביו זצ"ל שפעל רבות ונצורות כדי להחדיר בקרב צעירי הצאן את לימוד המשנה ברורה.
המעמד היה קצר, אבל השמחה היתה גדולה. השירה פצחה מאליה, והרגליים התרוממו מעצמם לריקוד של שמחה. דומה היה כי הרבנים שהשתתפו בסיום, חשים היטב את שמחת עולם התורה, כשרבבות עמך בית ישראל זוכים לסיים 'הלכות שבת'. מי כמותם העוסקים כל העת בהוראת ההלכות לרבים, מבינים יותר מכל את חשיבות ידיעת ההלכות.
זה היה אמנם 'מעמד סיום', אך לא פחות מכך 'מעמד חיזוק'. בלבבות השמחים לגמרה של תורה, פעם גם רגש של 'אחריות', רצון עז שלימוד ה'משנה ברורה' ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, גם בלימוד הלכות עירובין.
הגאון הגדול רבי אביעזר פילץ שליט"א סיים את דברי החיזוק שלו ואמר: הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל היה נוהג לסיים את דרשתו במעמדים מעין אלו בפסוק: 'ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו'.
וכשבפי כולם טעם של רוממות, ובאמתחתם טנא מלא חיזוק, ננעל מעמד הסיום, ושפתות כל המתאספים, רבנן ותלמידיהון, רוחשות תפילה להמשך סייעתא דשמיא...