יום שלישי ז' בחשון תשע"ז
קרקר ללא תוספת סוכר - האם ברכתו 'מזונות'?
כפי שלמדנו אתמול, מאפה ממולא או מאפה שמעורבים בו שמן, ביצים וכדומה, נחשב בתנאים מסוימים 'כפת הבאה בכיסנין', וברכתו 'מזונות', כל עוד שאין אוכלים ממנו בכמוּת של סעודה. יתֵרה מכך, אף מאפה העשוי מקמח ומים בלבד כְּלֶחֶם, אם הוא קשה ופריך, ונאכל תדיר בדרך עראי, ולא בדרך של 'קביעות סעודה' כלחם, ברכתו מזונות. ולכן, 'קרקרים', 'ביגלך', 'מציות' וכיוצא בהם, אף אם הם עשויים מדגנים שונים ומים ללא תוספת סוכר וממתיקים שונים - ברכתם מזונות. ולחם שעשאוהו 'צנימים', ברכתו 'המוציא', כיון שמיועד לסעודה כלחם, ואינו נאכל בדרך עראי. [סעיף ז וס"ק לה; ביאורים ומוספים דרשו, 29 ו־33]
איזה מאכל ברכתו משתנה לפי התאריך בו הוא נאכל?
כאמור, מאפה קשה ופריך הנאכל בדרך עראי ברכתו 'מזונות' אף אם עשוי מקמח ומים בלבד. ונחלקו הפוסקים בדין מצה בכל ימות השנה: יש אומרים שברכתה מזונות, וכן מנהג בני ספרד; ויש אומרים שברכתה 'המוציא', וכן מנהג בני אשכנז. ורבים מהפוסקים, בני ספרד ובני אשכנז, כתבו שירא שמים יאכל ממנה רק בכמוּת המחייבת ברכת המוציא וברכת המזון (ראה תקציר לאתמול), או שיאכלנה בתוך סעודת פת שבֵּרך בה המוציא על לחם רגיל. ויש אומרים שניתן לכתחילה לברך עליה המוציא. ובימי הפסח, ברכתה המוציא לכל הדעות, כיון שזוהי הפת המשמשת לסעודה בימים אלו. [ביאורים ומוספים דרשו, 29]
האוכל 'ופלים' בכמות גדולה - האם צריך לברך 'המוציא'?
מאפה דק עד מאד, בין אם דקותו נגרמת מחמת רידוד הבצק, ובין אם היא נגרמת מכך שהבצק נוזלי ומתפשט באפייתו, או מסיבה אחרת - ברכתו 'מזונות' אף כשאוכלים ממנו כמות גדולה, משום שאין עליו 'תורת לחם' כלל, ואי אפשר לברך עליו "המוציא לחם". ולפיכך, 'חביתיות' ('בלינצ'ס') דקות מאד העשויות מקמח ומים, אף אם נאפו במחבת ללא טיגון - ברכתן תמיד מזונות. ו'וַפְלִים', העשויים מכמה שכבות: יש אומרים שכיון שכל שכבה בפני עצמה דקה מאד ואין עליה 'תורת לחם', ברכתם תמיד מזונות; ויש אומרים שכיון שלכל השכבות יחד יש 'תורת לחם' - אם אוכלים מהם בכמוּת של סעודה, דינם כלחם. [סעיף ח, ס"ק לח, ושעה"צ ס"ק לה; ביאורים ומוספים דרשו, 31-32]