קריאת מגילת רות – פרטי המנהג וטעמיו
חכמינו ז"ל הנהיגו לקרוא בחג השבועות את מגילת רות, וטעם הדבר מבואר במדרש: "מה ענין רות אצל עצרת, שנקראת בזמן מתן תורה? ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני". ובחוץ לארץ נהגו לקוראה ביום טוב שני.
ונוהגים לקוראה לפני קריאת התורה. ויש שביאר שעושים כן מפני חביבותה; ולמרות שקריאת התורה היא 'תדירה', ובדרך כלל התדיר קודם לשאינו תדיר, אך קריאת המגילה אינה אלא מנהג, והכלל שתדיר קודם אינו חל על מנהג.
ויש שנתן טעם אחר לדבר – שאם יקרא את המגילה לאחר קריאת התורה, קיים חשש שיאמרו שישנן שתי הפטרות – ההפטרה של הקריאה, והמגילה – ויברכו עליה שבע ברכות כמו על ההפטרה.
ומנהג זה הוקבע כחוב על הציבור, אך לא על היחיד, ולכן, אם היחיד לא שמע חלק מהקריאה, אינו מחויב להשלים את הקריאה במקום אחר.
[שו"ע תצ, ט, ומשנ"ב יז; ביאורים ומוספים דרשו, 19-20]