כבר בשעת בוקר מוקדמת נראו המונים העושים דרכם באבל קודר וביגון ובכי לעבר ישיבת "מעלות התורה" בשכונת שערי חסד הירושלמית, בה הונחה מיטתו של הגאון הגדול רבי שמואל זצוק"ל, כשהמוני תלמידיו נושאים פרקי תהילים ולומדים לעילוי נשמתו הטהורה.
זעקות שבר רבות נשמעו מכל עבר, ורבים מתלמידיו קורעים דש בגדיהם לאבל, כשהדמעות זולגות במורד הלחיים, ותחושת האבל והתדהמה שאחזה באלפי התלמידים שהתגודדו ברחובות שכונת שערי חסד נראתה לעין כל. הם התקשו לעכל את הבשורה המרה בסילוקו לשמי רום של אביהם הנערץ, שנשא על לוח לבו לא רק את המוני תלמידיו אלא אף את האלמנות והיתומים הגלמודים, להם שימש כאב ממש בכל אורחותיהם.
עד מהרה הפכה שכונת 'שערי חסד' המיתולוגית לנהר אדם שהתגודד סביב בית מדרש הגר"א, בכדי ללוותו בדרכו האחרונה לבית עולמו. ואכן מעט לאחר השעה 11:00 החל מסע ההלויה בפרקי תהילים, כשנישאו דברי מספד וקינה על ידי אחיו הגאונים שליט"א וגדולי תלמידיו שתיארו אודות גדלותו ושקידתו העצומה בתורה, כשכל רז לא אניס ליה מברכות ועד עוקצין, ובכל כוחו במשך שנותיו התייגע ועמל לשקוד על דלתותיה של התורה ועמקותה המיוחדת, לצד העמדת התלמידים בכל המקומות בהם זכה להרביץ תורה עשרות בשנים, והעמיד תלמידים הרבה שחשים שבנה אישיותם וקומתם התורתית במלא הדרם.
לאחר אמירת סליחות, י"ג מידות ושמע ישראל, שנאמרו ברגש רב ובדמעות שליש, החל מסע ההלויה רגלית מהיכל בית המדרש, דרך רחובות מרכז העיר עד לכניסה לעיר ירושלים בדרכה להר המנוחות.
עם הגיע המיטה להר המנוחות, נשמעו זעקות שבר מאלפי תלמידיו שסובבו את חלקת הקבר שנגדרה בכדי לשמור על ביטחון המלווים. ולאחר פסוקי הייחוד ואמירת י"ג מידות, נטמן לצד רעיתו הרבנית ע"ה, כשהקהל כולו מסביב גועה בבכי ומתקשה להפרד מרבם הנערץ שהסתלק בחטף בהותירו אותם לאנחות.
(יתד נאמן יום שני י"א באדר תשע"ח)