השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד קובעים תחום אלפיים אמה בעיר שהיא ארוכה וצרה? • עיר העשויה כקשת ובין שני ראשיה יש פחות מארבעת אלפים אמה האם מותר ללכת בין שני ראשיה? • וכיצד מודדים עיר העשוי כקשת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ח סעיף א' – סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שבא לקבוע את תחום אלפיים אמה של העיר, אם מדובר בעיר שהיא עגולה, מרבעים אותה, ומהריבוע מודדים אלפיים אמה לכל רוח, ועיר שיש בה חמש או שש צלעות, מרבעים אותה כנגד הצדדים הרחבים שבה, ומאותו ריבוע מודדים אלפיים אמה לכל רוח, ועיר שהיא ארוכה וצרה שהזויות שלה שווים, משאירים אותה כמות שהיא, ואם היא רחבה מצד אחד וצרה מצד אחר, מרבעים אותה, דהיינו, מוסיפים לה בצד הצר שיהיה שווה לצד הרחב, ועיר שהיא מרובעת אבל שלא כנגד ריבוע העולם, כגון, מזרח העיר שאינו כנגד מזרח העולם, משאירים אותה כמות שהיא.
עיר שהיא עשויה כמים גא"ם, דהיינו, כמו כ"ף פשוטה שיש לה שני ראשים, או שעשויה כקשת בחצי עיגול שיש לה שני ראשים משני הכיוונים, אם המרחק בין שני ראשי העיר הוא פחות מארבעת אלפים אמה, ומבאר המ"ב, מכיוון שאלפיים אמה של כל ראש וראש נפגשים אחד בשני והתחומים מובלעים אחד בשני וזה נחשב כעיר אחת, ונפק"מ, שמודדים את האלפיים של העיר מן היתר, וכמו שמותחים חבל בין שני ראשי העיר, ומשם מודדים את האלפיים אמה, וגם אפשר ללכת בין שני ראשי העיר ונחשב שהוא הולך בתוך העיר, וימדדו את האלפיים אמה רק מקצה העיר השנייה.
כאשר שני ראשיה סמוכים אחד לשני תוך אלפיים אמה ולא משנה אם זה עשוי כקשת או כמין גא"ם, רואים כאילו המקום כולו מלא בתי, ויש בזה שני נפק"מ, א. מודדים את האלפיים של העיר מראשי הקשת ואילך, וכמו שהיה חבל מתוח שם. ב. אפשר ללכת מראש הקשת שבצד צפון אל ראש הקשת השנייה שבצד דרום, והכל נחשב כד' אמות, כי הכל עיר אחת, ואת האלפיים אמה הוא ימדוד מראש הקשת שבצד דרום, וכן בעיר שעשויה כמין גא"ם שממלאים את כל החלל בבתים, ואפשר ללכת מראש לראש והכל כד' אמות, כי המרחק הוא עד ארבעת אלפים אמה והתחומים נפגשים אחד בשני, ואומר השו"ע, שאם המרחק בין שני ראשיה הוא ארבעת אלפים, הם נחשבים כשני מקומות נפרדים, ומודדים לה מראש הקשת, והטעם אומר המ"ב, שכיוון שאין מובלעים התחומים זה בזה, וא"א להלך מקצה הקשת האחת לקצה השני, א"כ א"א לחשב החלל בכלל עיר, ועולה בתוך שיעור האלפיים, כלומר, מודדים מהקשת ולא מודדים מהיתר, וגם אם הוא הולך מצד אחד לצד השני, השטח שבינתיים עולה לו לאלפיים אמה, כי זה שטח ללא בתים, אבל אם הוא הולך דרך העיר עצמה, הכל כד' אמות, ויכול גם ללכת בעיר עצמה ע"י שעושה את הסיבוב, ולצאת מהקשת שבצד דרום, ואז הכל כד' אמות, כי הוא לא הלך במקום שאין בו בתים.
יש אומרים, שהקשת הרי עשוי בצורה עגולה והוא מתקצר והולך, אז נכון שהמרחק בין שני ראשי הקשת הוא ארבעת אלפים, אבל בהמשך זה מתקצר, והמרחק קצר יותר, ולכן מותחים חבל מהמקום שבו הוא מתקצר לפחות מארבעת אלפים אמה, ומשם מודדים את תחום העיר, ואם המרחק בין ראש הקשת למעלה לבין ראשי הקשת שבצדדים, הוא פחות מאלפיים, רואים כמו שהעיר מסתיימת בראשי הקשת מלמטה, כי המרחק מלמעלה ועד למטה הוא פחות מאלפיים, והאחרונים חולקים וסוברים, שאם ראשי הקשת מגג הקשת הם תוך אלפיים, מודדים את תחום העיר מראשי הקשת ולא מגג הקשת.