שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
אדם אחד מחוג הקנאים פנה למרן הגרש"ז אויערבאך ושפך לפניו את מר לבו למה לא זכיתי שבני ילכו בדרך התורה והמסורה בדרך ישראל סבא, מזלזלים הם בכל היקר והקדוש על אף היות ביתי מושתת על יסודות ההלכה בדקדוק במה גרעתי משכני הפשוט, שכל בניו הולכים בדרך הישר והטוב.
אמר לו רבי שלמה זלמן דע לך כזאת ארע לך בשל היותך מזלזל בהני רבנן בעיני בני ביתך וממילא נכנס בלבם ספקות בגדולי תורה ואהבת תורה כהתה ופחתה אצלם אך פלוני שכנך אכן אדם פשוט הוא אך גם בעתות מחלוקת ומריבה היה מדבר בפני ביתו בשבח כל חוגי הרבנים וגדולי התורה ומחבב את התורה ולומדיה על בני ביתו זכה לדור ישרים.
הכרעת חכמים הוא שכל הישר האמיתי
הכרעת חכמים הוא שכל הישר האמיתי, ולא משנה הנימוקים, כמו שאמר רבי מרדכי בנעט (הובא בהקדמת ספר דרשות חתם סופר ח"א) שפעם שלח לו החתם סופר תשובה בענין עגונה, כשקיבל המכתב ראה רק סוף השורה שדעת החתם סופר להתיר, מיד התיר את האשה, ואמר אין צורך בנימוקים ורק כדי לקבל יראת שמים מכתב ידו של החתם סופר עיין בגוף התשובה.
מרן רבי חיים מבריסק אמר לדיין רבי שמחה זעליג, אמור לי הפסק ולא הנימוקים, כי יתכן שע"י הנימוקים יכול להיות שאתווכח עמך, אבל לי לא משנה אלא מה אתה אומר למעשה.
השומע אל חכמים יחכם
בספר פניני הגרי"ז מסופר כי בתקופה הראשונה לרבנותו של מרן רבי יצחק זאב הלוי סולוביציק זצ"ל בבריסק באו קציני צבא לבית הכנסת בראש השנה לדרוש מהרב שיתלווה עמם כדי להגיד וידוי עם אסיר יהודי שנשפט למוות מאחר והחוק הוא שאי אפשר להרוג עד שיאמר הרב וידוי עם הנדון אך הרב עמד באותה שעה בתפילת שמונה עשרה של שחרית לא רצו הקצינים הלפריעו ועזבו את המקום באומרם שישובו שנית כעבור זמן כאשר הציע מישהו מהקהל לקצינים שיקחרו רב אחר מתוך הקהל אמרו להם שקיבלו פקודה להביא את הרב הרשמי.
לאחר שנסתלקו סיים הרב את תפילתו ומששמע על הענין החליט לא ללכת וטעמו ונימוקו עמו משנודע הדבר נמצאו בין קהל המתפללים אנשים שהעלו חשש שמא יבולע ליהודים לו לא יצייתו להוראת השלטונות ומכיון שהרב היה עדין צעיר לימים בגיל 23 בערך וכולם הכירוהו מקטנותו הרשו לעצמם לחוות דעה זו בקול רם אחרים מהם אף העזו פניהם וטענו לרב שהוא מסכן את כל הקהילה אך דבריהם לא הועילו והרב נשאר נחוש בדעתו. באמצע תפילת לחש של מוסף באו הקצינים בשנית לבית הכנסת הרב שהבחין בהם נשאר עומד על מקומו שעה ארוכה כאילו עדיין באמצע תפילתו ובכך מנע מהם לגשת אליו. סבלנותו של הקהל פקעה עד שקם אחד מזקני המקום והציג עצמו בפני ה קצינים כרב הרשמי והלך עמהם אמר עם הנידון למוות את הוידוי ומיד אח"כ הוציאו את היהודי להורג.
אחר התפילה הגיעו שוטרים לבית הרב בבהלה בני הבית פחדו כיון שחשבו שבאים לאסור את הרב על שסירב לציית להוראות השלטונות עד מהרה התברר שהללו שוטרים מעיר אחרת שנשלחו לשאול אם הרב הלך כבר אל הנידון למוות שכן אם יצא לדרך יש למהר כיון שזה עתה התברר כיה היהודי ההוא הואשם בטעות ולמעשה הינו חף מפשע ואין להוציאו להרוג.
עד מהרה התברר כי הזקן שהתחכם ויצא לשביעות רצונו של הקהל לייצג את הרב גרם למותו של היהודי ואילו היו סרים למשמעת הרב שהיה אמנם רך בשנים אך אב להחכמה וביראה לא היו נכשלים.
מתוך מידות והנהגות טובות - הרב יחיאל מיכל שטרן