צניעות בתפילה

האם מותר לאשה לקרוא קריאת שמע כנגד מקומות המכוסים של חברתה?│ומה הדין לגבי קריאת שמע כנגד פאה נכרית?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ע"ה סעיף א' ברמ"א – סעיף ג']  

אמירת דברים שבקדושה כנגד אשה

אותם מקומות בגוף האשה שרגילים להיות מכוסים, אם האשה מגלה אותם בשיעור טפח, נחשב הדבר לערווה, ואסור להזכיר כנגד זה שום דבר שבקדושה, כגון קריאת שמע, תפילה, ברכות, משום שזה מביא לידי הרהור, אבל אותם מקומות באשה שרגילים להיות גלויים, כגון, פניה, כפות ידיה, וכדומה, ודאי שמותר לקרוא קריאת שמע כנגדם, משום שזה לא מביא לידי הרהור, וממילא זה לא נחשב לערווה, ומביא המשנה ברורה עוד, שהחלק התחתון של הרגליים עד הברך, באותם מקומות שנוהגים ללכת יחף, זה לא נחשב טפח באשה ערווה, משום שרגילים בכך, אבל מעל הברך או בזרועותיה, גם באותם מקומות שנוהגים ללכת כשהמקומות האלו גלויים, עדיין נחשב הדבר כערווה, ומביא המשנה ברורה מחלוקת, האם מועיל עצימת עיניים מול טפח באשה, אבל עצימת עיניים ועקימת פנים למקום אחר, ודאי מועיל, ואם אי אפשר בעניין אחר, בדיעבד מועיל עצימת עיניים בלבד כדי להזכיר דבר שבקדושה, מול טפח באשה ערווה.

הסתכלות בנשים

הרמ"א מביא יש אומרים, שכל הדין הזה שצריך שיעור של טפח, דהיינו, במקומות בגוף האשה הרגילים להיות מכוסים, אם הם גלויים בשיעור טפח זה נחשב כערווה, ואסור להזכיר כנגדם שום דבר שבקדושה, זה דווקא באשתו, אבל באשה אחרת, אפילו בפחות מטפח, זה כבר נחשב כערווה, ואסור להזכיר כנגד זה דבר שבקדושה, ואומר המשנה ברורה, שגם באשתו, אבל בשוקע, דהיינו, בחלק העליון של הרגל, זה חמור יותר כיוון שזה מביא יותר לידי הרהור משאר אברים, ולכן, גם בפחות מטפח, זה כבר מוגדר כערווה, וזה הכל לעניין הזכרת דבר שבקדושה, אבל סתם להסתכל באשה כדי להנות, אפילו באצבע קטנה של אשה, יש בזה איסור דאורייתא של 'ולא תתורו אחרי עיניכם', ואם מסתכל ואינו מתכוון להנות אלא רק כמתעסק, מצד הדין אין בזה בעיה, אבל על פי דך המוסר, גם זה אסור, ואדם חשוב צריך להקפיד גם על הדברים האלה שלא לראות אשה בדרך העברה בעלמא.

טפח באשה ערווה באשה כלפי חברתה

עוד מביא הרמ"א, שהדין  של טפח באשה ערווה, נאמר גם ביחס לאשה כלפי אשה, ואסור לאשה לומר דבר שבקדושה כלפי חברתה כשטפח בבשרה מגולה, ואף על פי שהאשה עצמה כאשר היא ערומה, היא מותרת לקרוא קריאת שמע, ואדרבה, היא אפילו יותר טובה מאיש, שהרי איש ערום, אסור לו לומר דבר שבקדושה, כיוון שלבו רואה את הערווה, אבל אשה, מבואר לעיל בסימן ע"ד סעיף ד', שנשים יכולות לברך ולהתפלל כשהם לבושות עם חלוק, אף על פי שאינם מפסיקות למטה מהלב, כיוון שלבם לא רואה את הערווה, בכל זאת, ביחס לחברתה, אסור, והרשב"א חולק וסובר, שהדין של טפח באשה ערווה, נאמר רק באיש כלפי אשה, ולא באשה כלפי חברתה.

שיער אשה

שיער של אשה שדרכה לכסותו, מוגדר כערווה, ואסור לקרוא כנגדו קריאת שמע, ואפילו אם דרכה לכסותו בשוק אבל לא בבית, זה מוגדר עדיין שדרכה לכסותו, ואסור לקרוא קריאת שמע בבית כנגד זה, ואומר המשנה ברורה, שנשים פרוצות ההולכות בגילוי ראש, לא יועיל מה שאין דרכן לכסות את השיער, משום שהאיסור של גילוי ראש באשה, הוא איסור דאורייתא, שנאמר, 'ופרע את ראש האשה', מכאן למדו חז"ל, שראשה של האשה מכוסה וכך הוא צריך להיות, וממילא, אשה המגלה ראשה לגמרי, זה לא הופך את השיער שלה לשיער שדרכו להיות מגולה, משום שמהתורה יש בזה איסור, ומה שאומר השולחן ערוך שדרכן לכסותו, זה הולך על שני דברים, על אשה שמכסה את רוב שערותיה, וקצת משערותיה יוצאים בחוץ, שזה תלוי במנהג המקומות, ואם יש מקומות שנוהגים כך, מותר לקרוא קריאת שמע כנגד זה, או לגבי בתולות ההולכות בשיער מגולה, זה לא נחשב לדבר שבערווה, ומביא המשנה ברורה מחלוקת, האם מותר לבתולות ללכת עם שיער פתוח, או שהם חייבות ללכת עם שיער אסוף, אבל סתם נשואה ההולכת בגילוי ראש, אסור

מעלת כיסוי הראש

מביא המשנה ברורה בשם החיי אדם, שמסתפק לגבי נשים נכריות שאין דרכן לכסות את שערן, האם מותר לקרוא קריאת שמע כנגד זה, ומביא המשנה ברורה, שאשה שמכסה לגמרי את שערות ראשה, זוכה לדברים גדולים מאוד, זוכה שבניה יתברכו, ושבעלה יתברך, ואם לא מכסה ראשה לגמרי, גורמת דברים לא טובים.

קריאת שמע כנגד פאה נכרית

הרמ"א מביא, שפאה נכרית לא נחשב כערווה, ומביא המשנה ברורה דעות, שפאה נכרית נחשבת כערווה, ואסור לקרוא קריאת שמע כנגדה, ומביא בשם הפרי מגדים, שבאותם מקומות שנהגו שלא לצאת עם פאה נכרית, לכולי עלמא נחשבת כערווה, ואסור לקרוא קריאת שמע כנגד זה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א