"צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה" (בראשית ו' טז')
כתב החזקוני: ולפי פשוטו צהר תעשה לתיבה, צהר לשון יצהר, פי' שמן תעשה לצורך התיבה להאיר בה.
ולפי"ז כתב הכלי יקר (להלן ח,יא) לבאר את מה שנאמר "ותבא אליו היונה לעת ערב", מה איכפת לנו בזה אם בערב היא באה ובבקר היא שבה או להפך, וכפי הנראה שהביאה אליו עלה זית להוציא מהם אורה אשר לעת ערב דווקא צריכין אליו, כי למ"ד צהר היינו חלון קשה בלילה מה יאיר לו, ע"כ פירש בחזקוני צהר לשון יצהר שהיה מדליק שמן בתיבה בלילה וביום נכנס האור דרך חלון התיבה כמ"ש ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה,
וראיה לדברי אלה מה שמסיק במדרש תנחומא (ה) ובילקוט פרשת תצוה על פסוק עיניך יונים (שיר השירים ד' א') מה היונה הביאה אורה לעולם כך אתם הביאו שמן זית והדליקו נרות לפניו, וקשה מנא ליה לבעל מדרש זה שהיונה הביאה אורה לעולם ואיך למד זה מפסוק והנה עלה זית טרף בפיה אלא ודאי שלמד זה מזה שנאמר לעת ערב כאמור.