תקנת קריאת התורה
* משה רבנו תיקן לקרוא בתורה בשבת לפי סדר הפרשיות, והוסיף ותיקן לקרוא מעט בתורה גם בימי שני וחמישי. ועזרא הסופר תיקן שיקראו בשבת גם במנחה.
* יש מהפוסקים שסוברים שקריאת התורה היא חובת ציבור (למעֵט פרשיות 'זכור 'ו'פרה', שהן חובת יחיד), ולכן יחיד שלא שמע קריאת התורה, אינו מחויב לחפש מקום שיוכל לשומעהּ.
* ציבור שלא קראו בתורה בשבת בבוקר – יקראו לפני תפילת מנחה. ואם לא עשו כן, ישלימו את הקריאה בשבת הבאה, לפני קריאת הפרשה של אותה שבת; ולא ישלימוה בימות החול.
עליות הכהן והלוי
* נאמר בתורה על הכהן: "וְקִדַּשְׁתּוֹ כי את לחם אלקיך הוא מקריב", ומפרשים חז"ל, שאחד הדברים בהם צריך לקדש את הכהן הוא "לפתוח ראשון" – כגון בעליה לתורה.
* כשיש בבית הכנסת כהן אחד בלבד, והוא הדין אם עומד ב'בין הפרקים' של קריאת שמע וברכותיה – ניתן לקוראו לעלות לתורה, אך עדיף שיֵצא מבית הכנסת עד לאחר שיעלה הישראל ויברך.
* אין לקרוא לעליה לתורה אדם העומד באמצע פסוקי דזמרה, אלא אם כן מדובר בכהן יחיד בבית הכנסת. ואם קראוהו – יעלה ויברך, ואף יקרא בתורה בלחש יחד עם ה'בעל קורא'.
* אם אין כהן בבית הכנסת, יעלה ישראל או לוי לתורה במקומו; ויכריזו "במקום כהן", כדי שלא יטעו לחשוב שהוא כהן.
* אם עלה כהן לתורה ראשון, ואין לוי בבית הכנסת, או שמסיבה כלשהי הלוי אינו יכול לעלות – יעלה הכהן פעם נוספת; ויכריזו תחילה "במקום לוי".
* חובה להקדים את הכהן לעליה לתורה, 'לְזַמֵּן' בברכת המזון, למתן צדקה, וכדומה; וכן ראוי להקדים את הלוי לישראל בעניָנים אלו.
* בעלייה הרביעית בראש חודש ובחול המועד – לדעת השולחן ערוך, מותר להעלות כהן או לוי, אך יכריזו שמדובר בכהן או לוי; ולדעת הרמ"א, לכתחילה אין להעלות כהן או לוי לעלייה הרביעית.
* לדעת השולחן ערוך, ניתן להעלות כהן או לוי לתורה בשבת מהעלייה הרביעית ואילך; ולמנהג בני אשכנז – לכתחילה ניתן להעלותם רק לעליית 'אחרון' הנוספת על שבע העליות, או ל'מפטיר'.
* אם קראו לכהן או ללוי בשמו לעלות לתורה, והתברר כי אינו נמצא בבית הכנסת, אין לקרוא לכהן או לוי אחֵר בשמו, אך אם קראו לישראל ואינו נמצא, ניתן לקרוא לישראל אחר בשמו.
* אין לקרוא לאָבֵל בשבעת ימי האבלות לעלות לתורה, משום שהוא אסור בדברי תורה. ואף רב בית הכנסת וכדומה, העולה בדרך קבע לעליית 'שלישי' בשבת, נהגו שאינו עולה בשבת שבתוך ה'שבעה'.
טלטול ספר תורה ממקום למקום
* אין לטלטל ספר תורה ממקומו הקבוע למקום זְמַנִי, אלא אם כן יש במקום הזמני ארון המיועד לספר התורה, והספר שוהה במקום זה במשך יומיים לפחות, ובדיעבד די ביום אחד.
* אולם, לצורך אדם גדול בתורה האנוס מלבוא לבית הכנסת לקריאת התורה – מותר לטלטל ספר תורה אף ללא קיום התנאים האמורים, מפני שזהו כבוד התורה; ויש שמתירים אף כשאינו אנוס.