השבוע למדנו על: איזו כוונה הכרחית בתפילת העמידה? באיזו שפה מותר להתפלל? איזו כמות של משקה חריף אוסרת להתפלל?
הכוונה בתפילה והנהגת המתפלל
הכוונה בתפילה והנהגת המתפלל
- לפני התפילה צריך האדם להסיח דעתו מכל כעס, צער, ומחשבות טורדות אחרות, ומכל תענוגות העולם; וכן צריך לחשוב מחשבות המכניעות את הלב ומכוונות אותו לאביו שבשמים.
- חובה להתפלל בכוונה, דהיינו לחשוב את פירושן הפשוט של המילים תוך כדי אמירתן. כמו כן, חובה להתפלל בנחת וב'דרך תחנונים', כעני בפתח, וכמבקש רחמים מזולתו.
- מי שבֵּרך את הברכה הראשונה שבתפילת העמידה - ברכת 'אבות' - ללא כוונת פירוש המילים, לא יצא ידי חובתו; ולמעשה אין להתפלל שנית.
- את תפילת העמידה צריך להתפלל בלחש. ואחר ותיקנו להתפלל בלחש - איסור חמור הוא להתפלל בקול רם ואף בקול נמוך, כיון שמראה בכך כאילו הקב"ה אינו שומע חלילה את תפילת הלחש.
- המתפלל תפילת העמידה נחשב כעומד לפני המלך עד שיפסע שלש פסיעות לאחוריו; ואם אמר "יהיו לרצון..." וטרם פסע לאחוריו - לעניָנים מסוימים אינו נחשב עוד כעומד לפני המלך.
- מי שטליתו זזה ממקומה באמצע תפילת העמידה, רשאי להחזירה למקומה; וכן אם התרופף הידוק התפילין לראשו, רשאי לשוב ולהדקן.
- אסור לירוק בשעת התפילה, ואם הצטבר רוק בפיו ומפריע לכוונתו - יבליענו בנייר 'טישיו' וכדומה; וימתין כדי הילוך ארבע אמות טרם שימשיך בתפילתו.
- מצוה מן המובחר להתפלל ולברך בלשון הקודש, והעושה כן יוצא ידי חובה אף כשאינו מבין את הלשון, למעט ברכות 'אבות' ו'מודים' שבתפילת העמידה, אשר כל אדם צריך לדעת את פירושן.
- אין להתפלל בקביעות בשפה זרה, אך באקראי, אם אינו מבין את לשון הקודש וחָפֵץ להתפלל בכוונה עם הבנת פירוש המילים - רשאי להתפלל בשפה זרה.
- אין להתפלל ביחידות בארמית, ולכן אין לומר את תפילות 'יקום פורקן' וכיוצא בהן ביחידות, אולם מותר להתפלל בציבור בארמית אף כשהציבור עצמם עוסקים בתפילה אחרת.
- ברכות ותפילות שאינן שגורות בפי המתפלל מחמת שחולף זמן ניכר מאמירתם בפעם הקודמת, צריך לאומרן מתוך סידור, או להרגיל עצמו בנוסחתם - אף במחשבה - לפני התפילה.
- השותה רביעית יין טהור בבת אחת, או השותה יותר מרביעית - אף שלא בבת אחת, או שהיין מזוג במעט מים, וכן השותה משקה חריף במידה המשכרת כרביעית יין - אסור בתפילת העמידה.
- השתוי והשיכור מיין, אסורים בקריאת שמע וברכותיה, ומותרים בשאר הברכות. ויש אומרים שהשיכור אסור לכתחילה בכל הברכות.
- השותה רביעית יין - אמדו חכמינו זכרונם לברכה שאם הולך מהלך של 'מיל', או ישן מעט - פגה השפעת היין.
- אסור לאדם לנשק את ילדיו בבית הכנסת, כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום. ונחלקו האחרונים אם איסור זה אמוּר רק ביחס לילדיו הקטנים, או בילדיו שבכל גיל, ובכל אדם.