תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים
* ישנם מקומות שבהם התאספות הציבור פעמיים כרוכה בטרחה גדולה, וגם יש ביניהם כאלו שאילו לא יתפללו בציבור יתכן שלא יתפללו כלל, ולכן נהגו להתפלל מנחה וערבית יחד בזמן שבין פלג המנחה לצאת הכוכבים. והנמצא במקום כזה, ולא מתקיימים בו 'מניָינים' נוספים לערבית לאחר צאת הכוכבים – נחלקו הפוסקים אם יתפלל עמהם, או שיקרא ויתפלל ביחידות לאחר צאת הכוכבים.
* מי שקרא קריאת שמע לפני צאת הכוכבים, חייב לשוב ולקוראה לאחר צאת הכוכבים. וצריך לקרוא את כל שלוש הפרשיות: 'שמע', 'והיה אם שמוע' 'ויאמר'.
עיסוקים שונים לפני תפילת ערבית
* החל מחצי שעה לפני צאת הכוכבים, אסור לאכול פת בכמות של יותר מ'כביצה' בטרם יקרא קריאת שמע של ערבית, מחשש שהסעודה תמשך, או שתגרום לו לעייפות ולהֵרדמות, וישכח לקרוא קריאת שמע. וכן אסור לישון, או לעסוק בכל עיסוק העשוי להסיח את הדעת ממצות קריאת שמע (ראה שו"ע רלב, ב); ויש אומרים שכל מלאכה אסורה.
* מי שהעמיד 'שומר' שיזכיר לו לקרוא קריאת שמע ולהתפלל, רשאי לאכול ולעשות כל מלאכה אף לאחר צאת הכוכבים. ובתנאי שה'שומר' אינו עוסק בעצמו באחד העיסוקים האסורים הנ"ל.
זמני קריאת שמע ותפילה של ערבית
* לכתחילה צריך לקרות קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים, וכלשון חכמינו ז"ל: "זריזים מקדימים למצוות". וחובה לקרוא קריאת שמע לכל המאוחר עד חצות הלילה.
* מן התורה זמן קריאת שמע של ערבית הוא עד הנץ החמה, ותיקנו חכמינו ז"ל שלא יקראו אלא עד עלות השחר, ואם עבר וקרא לאחר עלות השחר, אינו מקיים את המצוה, אלא אם כן היה אנוס.
* יש אומרים שגם תפילת ערבית זמנה לכתחילה עד חצות, ואם יש באפשרותו להתפלל ערבית בציבור רק לאחר חצות – נחלקו הפוסקים אם עדיף שיתפלל ביחידות לפני חצות.
* מי שהגיע לבית הכנסת כשהציבור הגיע לתפילת שמונה עשרה – אם לא יוכל להתפלל לאחר מכן ב'מניָן' אחר, יתפלל שמונה עשרה עם הציבור, ואחר כך יקרא קריאת שמע וברכותיה.
אמירות שונות בתפילת ערבית
* מנהג כל ישראל לומר לפני תפילת ערבית את הפסוק "והוא רחום יכפר עוון…". ומנהג רוב ישראל לומר גם את הפסוקים: "ה' צבאות עמנו…", "ה' צבאות אשרי…", "ה' הושיעה…".
* אמירת 'בָּרכו' ו'ברוך ה' המבורך' שלפני תפילת ערבית, נחשבת כהתחלת ברכות קריאת שמע, ואסור להפסיק בדיבור בינה לבין ברכת "אשר בדברו מעריב ערבים".
* בני אשכנז בחוץ לארץ מוסיפים לאחר ברכת 'השכיבנו' שמונה עשר פסוקים, וברכת 'יראו עינינו'. ונחלקו הפוסקים אם ראוי לעמוד בשעת אמירתם, או שאדרבה, ראוי שלא לעמוד.
הלימוד בלילה
* חכמינו ז"ל הפליגו מאד במעלת לימוד התורה בלילה ובשכרו של הלומד, ומאידך, הפליגו מאד בעונשו של מי שאינו לומד בלילה.
* על פי הקבלה אין לקרוא מקרא בלילה, מלבד בליל שישי ובלילות שבת ויום טוב, ולכתחילה טוב לנהוג כן, והאחרונים הראו מקור לדבר בדברי חכמינו ז"ל במדרש.