ברכת המזון במקום האכילה
* האוכל פת, צריך לברך ברכת המזון במקום שבו אכל, בטרם יֵצא ממקומו. ואין לצאת אף מחדר לחדר באותו הבית, ואף אם היתה דעתו לכך בשעת ברכת 'המוציא'.
* מי שאכל פת או מיני מזונות, ויצא ממקומו לפני ברכת המזון – ישוב למקומו ויברך, ואף אם כבר התרחק מאד מהמקום שבו אכל.
* מי שמסופק אם בֵּרך ברכת המזון, או שאכל מאכל שספק אם צריך לברך עליו ברכת המזון – צריך לברך מִסָּפֵק, כיון שחובת ברכת המזון היא מדאורייתא, ו'ספקא דאורייתא לחומרא'.
זמן ברכה אחרונה
* לכתחילה צריך לברך ברכה אחרונה מיד לאחר האכילה; ובברכת המזון, כשחיובהּ מדאורייתא – חובה להסמיכהּ לאכילה גם משום החובה הכללית שבכל מצוות עשה לקיימן מיד בהגיע זמנן.
* מי שלא ברך ברכה אחרונה על אכילתו וכבר נעשה רעב בשנית, אינו רשאי לברך עוד. ואם הוא רעב מחמת שמתחילה לא אכל די צורכו – רשאי לברך ברכה אחרונה עד לתום 72 דקות מסיום האכילה.
* האוכל פת, צריך לברך ברכת 'המוציא' אפילו על 'משהו', משום שאסור לאכול ללא ברכה ראשונה, אולם ברכת המזון אין לברך אלא על אכילת כזית בתוך 'כדי אכילת פרס'.
הדיבור והכוונה בברכת המזון
* ראוי לברך ברכת המזון מתוך סידור תפילה או 'בִּרְכּוֹן', ולא בעל פה. וכשמברך 'על כוס יין', יביט בכוס, ובכך לא יסיח דעתו מהברכה.
* טוב לברך בקול רם, כי הקול מעורר את הכונה; ובפרט בשבת, בראש חודש ובמועדים – שעל ידי זה לא ישכח להזכיר מעין המאורע.
* מעיקר ההלכה מותר לברך ברכת המזון בכל שפה שהיא, ובתנאי שהיא מדוברת בפי רבים מאנשי המקום, ומובנת היטב למתפלל עצמו. ומצוה מן המובחר לברך בלשון הקודש.
נקיות המקום לברכה
* השותה יין בסעודת פת, יקפיד לברך ברכת המזון טרם שיהיה שָׁתוּי במידה כזו שאינו ראוי לדבר בפני המלך. ובדיעבד, רשאי לברך. ואם הוא שיכור כְּלוֹט, אין ברכתו ברכה.
* אסור מן התורה לברך ברכת המזון וכל ברכה שהיא, כאשר יש צואה בטווח של ארבע אמות מכל עבריו של המברך, או לנגד עיניו בטווח הראייה. ואם לאחר שבֵּרך גילה צואה בטווח של ארבע אמות ממקום עמידתו: במקום שהיה צריך להעלות בדעתו שיתכן כי יש בו צואה – צריך לשוב ולברך, כיון שפשע בכך שלא בדק; ובמקום שאין ראוי להעלות בדעתו כי יש בו צואה – הרי זה כאנוּס.
קטן ואשה בברכת המזון
* קטן חייב בברכת המזון מדרבנן, כדי לחנכו במצוה זו, ואף אם אכל רק כזית. וקטן שאכל כדי שביעה ומסופק אם ברך, יש לחנכו לשוב ולברך, כדרך שגדול מברך במקרה של ספק כזה.
* ילד עד לגיל שמונה – עד שידע לברך את כל הברכות כתיקונן – ניתן לחנכו בנוסח מקוצר לכל ברכה, הכולל פתיחה בשם ובמלכות, תוכן הברכה העיקרי, וחתימה.
* נשים חייבות בברכת המזון, אך ספק אם הן חייבות מדאורייתא כאנשים, או רק מדרבנן. ואשה שאכלה כדי שביעה ומסופקת אם בֵּרכה – נחלקו הפוסקים אם חייבת לברך.