הרב יעקב הייזלר
היה אברך אחד שהחליט לעשות תענית דיבור. המשגיח התקשר אליו ואמר לו: זה לא בא בחשבון, זה לא רעיון טוב. קח לך חברותא ותעמול בתורה עד שתצא ממך זיעה אבל "נאר תורה אין פרומקייט". וכשהוא ניסה להתווכח עם המשגיח, אמר לו המשגיח: אם תעשה תענית דיבור אשתך תזרוק אותך, ואני אגיד לה שהיא צודקת. עם האשה צריך להתנהג בצורה נורמלית, אחרת היא תברח.
אצל רבי ירוחם – אמר, לא ראו שום פרומקייט. הוא ידע איך לעכל את הדברים. אנחנו כמו מי שאוכל ולא מתעכל האוכל, יש לו הרעלת קיבה… זה מה שקורה עם החומרות שלא מתאימות לדרגה של הבן אדם, שאינן מתעכלות כראוי…
לא לחקות אחרים
בצעירותו ביקר המשגיח אצל מרן החפץ חיים זצוק"ל כשהיה במקום נופש. המשגיח היה עם עוד שני בחורים ששניהם נהרגו במלחמה הי"ד, והוא הבין שהחפץ חיים מדבר אליו ומתכוון אליו. החפץ חיים אמר לו יסוד גדול: "אליין אליין – אליין שטייגען, אליין ארבעטן, אליין דאוונען". מה אתם עושים לבד? שאל אותם מרן החפץ חיים.
אדם צריך לעשות הכל מעצמו, ולא לחקות אחרים ולא להיות תלוי באחרים. אנשים יש להם חולשה, לעשות הכל כמו שאחרים עושים. לא להסתכל על השני, אלא בכל מה שעושים להרגיש: אני עושה! שהאדם ירגיש ש"הוא" התקדם. לא בגלל שכולם לומדים גם הוא לומד, אלא צריך ללמוד מעצמו ולהתפלל מעצמו ללא חיקויים. ותביעה זו של מרן החפץ חיים זצוק"ל הדהדה אצלו גם בשנות זקנה ושיבה. הוא ראה הוראה אישית לפעול בעצמו והיה תמיד בסערה של עשיה.
סוגרים את הגמרא
המשגיח זצ"ל אמר פעם, ומעידים תלמידיו שכשאמר זאת פרץ בבכי: "מי יודע כמה זכויות, כמה תפילות של סבים וסבתות, תפילות של דורות צריכים היום בשביל לזכות להיות בישיבה. מי יודע כמה גלגולים 'מסובב כל הסיבות' קורה עד שכל אחד מאיתנו ישב ליד הגמרא". והמשיך לומר: "אבל לצערנו עבור כל דבר קטן סוגרים את הגמרא, על מצוה אין מה לדבר בכלל כמו חתונה וחסד וכדומה, אבל איפה התפילה של 'אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך'. אם חלילה מפסיקים ללמוד הרי מסלקים את השכינה… אדם שמקושר לשכינה לא יכול להתנתק מהשכינה".
מחריבים את הבריאה!
המשגיח זצ"ל דיבר רבות בחריפות על אנשים שיש להם פרינציפים ואמר שהם יכולים להחריב את כל הבריאה עם העקרונות שלהם.
פעם דיבר המשגיח בטלפון עם מנהל של ישיבה פלונית שהיה לו פרינציפ לא לקבל תלמידים באמצע הזמן. אמר לו המשגיח שזה צורך גדול כי כעת יש לתלמיד חשק גדול לימוד ואולי אח"כ ירד ח"ו. והמנהל התעקש! אמר לו רבי נתן, תשמע לי: אני אדם מבוגר ממך, אני כבר בשנות השמונים. פעם עשיתי טעות כזו, הרחקתי מישהו ואף שביקש לחזור התעקשתי מחמת מידות רעות… והלה יש לו טענה עלי עד היום והוא צודק. ומאידך, אחרים שסבלתי אותם, הצליחו.
"פוסחים על שני הסעיפים"
בהזדמנות הוא דיבר על אנשים ה"פוסחים על שני הסעיפים". יש להם סכסוך על שטויות והולכים לדין תורה ואח"כ מתעקשים ואומרים הרי היה פסק.. ואותם אנשים הרי יודעים לעשות חסד עם השני. הם יודעים שיש חסד ולהתפלל עבור השני. אבל בחיי היומיום, אין לזה שייכות אצלם… ואליהו הנביא דרש: "למה אתם פוסחים על שני הסעיפים" – אין שני עולמות!
היסוד של החיים הוא: "תמים תהיה עם ד' אלוקיך" וכמו שמפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו וכל מה שיבוא עליך קבל בתמימות". אצל בעלי המוסר ראו שבשעת מחלוקת הם התנהגו אחרת. הם ציפו להקב"ה. והוסיף ואמר: בחיים הארוכים שלי ראיתי שכל מי שלא הלך בתמימות נפל, במוקדם או במאוחר. כששאלו אותו, מה זה לא תמימות? ענה: אלו שעשו חשבונות והתחכמו, נפלו.
פעם שאל אותו אברך שאלה על הנהגת שמים. אמר לו רבי נתן: אל תתערב בחשבונות של הקב"ה. אנשים שואלים איך זכיתי לאריכות ימים ושנים, הסיבה היא שאני לא מתערב בחשבונות של הקב"ה!
מי ראוי להיות משגיח?
פעם שאלוהו תלמידים: איזה "שימוש תלמידי חכמים" צריך לעשות בשביל להיות משגיח?
השיב המשגיח זצ"ל ואמר: צריך שימוש על מידות! אח"כ הוסיף, צריך שימוש בהשקפת החיים. לחשוב אחרת. לחיות אחרת. לראות אחרת ולדבר אחרת. משגיח צריך להיות בן אדם מרומם! משגיחים תמיד היו אנשים יותר מרוממים.
"מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, כולם רעדו ממנו, וכי היתה לו שייכות לכסף? רבי דניאל מקלם הי"ד קדוש עליון היה ולא היתה לו שום שייכות לעוה"ז. מרן החפץ חיים זי"ע היה צריך פעם להמליץ על פלוני כמשגיח, וכשהלה הגיע אצלו ודיבר בעניני כסף, אמר מרן החפץ חיים שהוא לא ראוי להיות משגיח!
קבלה על מלחמת גוג ומגוג
סח המשגיח זצ"ל בענין הגאולה באמרו שיש לו קבלה ממרן המהרי"ל דיסקין זצוק"ל כי המלחמה האחרונה תהיה שלש שעות ושלא יאונה שום רע ל'ערליכע יידען'. כשסיפר את הדברים לרבי אהרן קוטלר אמר לו, שמרן המהרי"ל כנראה היתה לו רוח הקדש לומר לפני כ"כ הרבה שנים שהמלחמה תהיה שלש שעות ופחד הגר"א אם הוא "ערליכער איד"
המשגיח הוסיף והסביר כי העצה לכך היא להתבדל מהגויים ודרכיהם. כשמנותקים מה"גויישקייט", ממילא נכנסים בכלל ה'ערליכער איד".
ומרבי אהרן שמע המשגיח כי במלחמת העולם הראשונה הרבה אנשים שאלו את החפץ חיים, האם זה מלחמת גוג ומגוג? וענה החפץ חיים: אחרי המלחמה הזו תהיה הפסקה ואחרי כמה שנים תהיה עוד פעם מלחמה ואחריה תהיה הפסקה ואחר כך תהיה מלחמה נוספת ואז "וועט קומען משיח".
(את החומר שאבנו מספרי 'לקט רשימות' – עובדות, הוראות והדרכות מהגה"צ המשגיח זצ"ל)