'סלח לנו מחל לנו כפר לנו'
מסופר על הרה"ק המקובל רבי יעקב, אביו של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע (היה מקובל גדול נסתר במעשיו, ושימש כשמש בביהכנ"ס דיאנובה) ששנים רבות היה חשוך בנים רח"ל, וזכה בבן כזה שהאיר את עיני העולם על ידי מעשה שהיה, שלרוב גדולתו שימש ר' יעקב כשליח ציבור בביהמ"ד בימים הנוראים, פעם אחת בליל היום הקדוש האריך ר"י בתפילת הלחש של מעריב מעט יותר מהרגלו, והדבר עורר כעסו של אחד העשירים שהיה מנכבדי הקהילה – מדוע עלינו להמתין זמן רב כ"כ לש"ץ.
ויהי כאשר פסע רבי יעקב את שלש הפסיעות ב'עושה שלום', ניגש אליו העשיר עונה עזות וסטר לו על לחיו לעיני כל הקהל והעדה, והוסיף לגעור בו על ש'הטריח' את כל קהל הקודש, מתפללי ביהמ"ד רצו למחות באותו רשע אך רבי יעקב השתיק אותם, וכמו שלא אירע דבר שב ל'עמוד' ופתח בנעימה את הפיוט 'יעלה תחנונינו מערב'. אף אחר גמר התפילה לא התייחס כלל לכל אותו המעשה, אלא בירך את המתפללים בברכת 'גוט יום טוב' וחזר לביתו.
לאחר זמן מה שמע שמאן דהו דופק על דלת הבית, פתח את הדלת ומצא עומד לפניו אחד מעשירי העיר שביקש לקנות מאתו את זכות הבזיונות שנחל זה היום ברבים, אך רבי יעקב השיב בפשטות 'איני יודע מה אתה סח'… כי ב'תוך כדי דיבור' מחלתי וסלחתי לעשיר שפגע בי בלב שלם ובנפש חפצה, אין לי עליו כל טינה והקפדה בלב ח"ו. בלילה ההוא חזה רבי יעקב מחזה אלוקים בחלומו, וגילו לו שבשכר וותרנותו יזכה להוליד בן שיאיר עיני ישראל בתורה, לתקופת השנה נולד לו הרה"ק רבי אהרן הגדול זי"ע שהאיר את העולם בקדושתו.
עוד נוסחא יש בסיפור זה, שרבי יעקב שימש כ'שמש' בביהמ"ד, והיה מחלק 'מחזורים' לפני התפילה לכל המתפללים כנהוג באותם הימים, והנה בשנה זו כשחילק המחזורים לפני כל נדרי החליט עשיר פלוני כי לפי כבודו הרם היה על ר' יעקב לתת לו מחזור לפני כמה אחרים שהקדימם לפניו, 'העשיר יענה עזות' ניגש אל ר' יעקב וסטרו בפניו… לעיני כל הקהל שנאלמו כיצד יתכן שיהודי יעשה 'מעשה לסטור' ברגעים האחרונים לפני כל נדרי – מה עשה ר' יעקב, מיהר ל 'מערבה' של ביהמ"ד נתיישב על הארץ לאחורי התנור, ואמר, אם גרמתי ליהודי לכעוס כל כך בעיו"כ בין השמשות, הרי עלי לקבל נזיפה ונידוי וביקש משלושה אנשים שיתירו לו הנידוי… שתיקה זאת עוררה רעש גדול בשמים, ובאותו הלילה נתבשר על לידת בן קדוש זה (מאורי אש, ועוד).
(באר הפרשה מסעי)