טעמים רבים נאמרו בטעם כתיבת אות 'א' שבויקרא כשהיא קטנה, ומעיד בעל 'סדר הדורות' שראה בספר מגלה עמוקות שביאר זאת ב1000 אופנים!!
באור נפלא ומחזק מאד לחייו של כל יהודי, כתב בבעל הטורים; שמשה רבנו לא רצה לכתוב אלא 'ויקר' מלשון מקרה כמו שכתוב בבלעם, לומר בזה שלא היה ראוי שידבר אתו ה' אלא נגלה אליו דרך מקרה, ואמר לו הקב"ה שיכתוב גם את האות 'א', ומפני ענותנותו של משה רבנו, כתב את ה'א' כשהיא קטנה.
בדבריו אלו של הקב"ה למשה, נאמר יסוד נפלא לכל החיים, אמת נכון שהקב"ה רצה להראות בזה למשה שהוא ראוי להתגלותו אליו, אבל גם גילה בזה, שאין מקרה בעולם!!!! הכל בהשגחה מאת הבורא יתברך בכל צעד ושעל! וכמו שהובא בספרים הקדושים על הפסוק "מקרה הוא לא טהור" – המחשבה שדרכי העולם "מקרה הוא" - "לא טהור הוא"! היא מחשבה לא טהורה ונכונה, כי הכל מאיתו יתברך!
מעשה נפלא מאד המחזק עניין זה מסופר על הגאון הצדיק רבי מרדכי פרוגמנסקי זצ"ל שהיה מגאוני ליטא ועבר את כל גיא ההריגה בשואה האיומה וניצל בחסדי ה', ואחר סיום השואה האיומה אזר אומץ בגבורה עילאית והחל לתור אחרי ילדים יהודים שלא זכו להכנס בבריתו של אברהם אבינו מחמת ימי הזעם והאימה שעברו עליהם בשנות השואה האיומה והנוראה, וכך הגאון ר' מרדכי זצ"ל היה מכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר, כדי לזכות להביא עוד ילדים פליטי ימי הזעם בבריתו של אברהם אבינו.
במסגרת נסיעותיו אלו שמע פעם הגאון ר' מרדכי זצ"ל, על ילד יהודי הגר בעיר קוובנה, שלא נימול, מיד לקח עמו מוהל ועלה לרכבת לקובנה כשאליהם מצטרף הגאון רבי אייזיק אוזבנד שהוא היה עד למעשה וסיפר זאת לדורות הבאים. וכך כדרכם של תלמידי חכמים התפתחה ביניהם שיחה של דברי תורה, וכשהם שקועים עמוק בעומקא דשמעעתא, לא שמו לבם שהרכבת כבר חלפה מזמן את התחנה של העיר קובנה, ולאחר זמן כשכבר התרחקו מאד מהתחנה בה היו צריכים לרדת, שם לבו הגאון רבי אייזיק אוזבנד, לדבר ומיד אמר: אוי... עברנו את התחנה מזמן, אנחנו תועים בדרך!.... יום שישי היום ורכבת חזור כבר אין לנו! היכן נעשה את השבת? ענה לו הגאון ר ' מרדכי זצ"ל במשפט חד רוי אמונה 'יהודי לעולם אינו תועה בדרך!'.
כשהגיעו לתחנה הבאה ירדו, ואז גילו כי הם נמצאים בקרבו של כפר של גוים, וחששות היכן יעבירו את השבת שמתקרבת ובאה צצו ועלו בלבם... אבל הגאון רבי מרדכי זצ"ל המשיך להרגיעם באמונתו החזקה ובאומרו 'יהודי אינו תועה בדרך' אם תעה הקב"ה הובילו לשם בכונת מכוין!. וכך כשהם מהרהרים על מצבם ומקומם, שמעו לפתע צעקות רמות.... 'העהר רבינער.. העהר רבינער', וכשהם מסובבים ראשם לעבר מקור הצעקות, רואים הם יהודי שרץ לקראתם בכל נפשו וכוחו, ומחבקם בעוז, וכשקצת נרגע מהמפגש המפתיע הוא מספר להם כי הוא היהודי היחיד שגר כאן בכפר וסיפר להם כיצד התגלגל למקום זה, ולפני שמונה ימים זכה ונולד לו בן זכר, ומאז כולו חשש שלא יזכה ח"ו להכנסו בבריתו של אברהם אבינו ביום השמיני להולדתו, וכל יום נסע תפילה מעומק ליבו שיזכהו ה' לקיים מצוה גדולה זו, והנה הגיע היום השמיני....... וכשהתחיל כבר חשש להכנס ללבו שמא לא יזכה לקיים המצוה בהידורה... שמע שמועה כי בתחנת הרכבת בפתח הכפר עומדים כמה יהודים הדורי פנים.... הוא מספר להם שהוא עזב את כל אשר לו ורץ אץ בכל כוחו עד שתפסם כאן, ואז הוא שואלם האם יש משהוא מביניכם שיודע למול, וכשהתברר לו שיש מוהל ביניהם פרץ בבכי עז בכי של התרגשות והודאה לה' על השליחים ששלח אליו ממש ברגע הנכון כדי לזכות לקיים את מצות ברית המילה לבנו בעיתה ובזמנה!
כשהם מתפעמים מגודל ההשגחה העליונה, פנה הגאון ר' מרדכי פרוגמרסקי זצ"ל להגאון ר' אייזיק ואמר לו: יהודי לעולם אינו תועה בדרך!! הקב"ה מסובב הסיבות ומשגיח על כל הנעשה, כדי שילד יהודי בן שמונה ימים בכפר נידח במרחבי ליטא יזכה להכנס בבריתו שלאברהם אבינו בגיל שמונה ימים'! וכך זכו לקיים המצוה בעוד ילד יהודי, ואף לשהות בשבת מרוממת בביתי של היהודי שלא גמר להודות ולהלל על ההשגחה הניסית שהתגלתה לעיניו.
כמה מרגש כמה מרומם! וככה היה הגאון ר' שלום שבדרון זצ"ל מרעים בקולו בדרשותיו חוצבות הלב 'יהודי לעולם אינו תועה'! והיה מביא לזה מקור ממה שכתוב על הגר "ותלך ותתע במדבר" ומסביר רש"י שטעתה וחזרה לגילולי עבודת כוכבים של אביה, והיכן זה כתוב בפסוק שאל והקשה ר' שולם זצ"ל, אלא שכתוב כאן שיהודי לא שייך שיטעה בדרך, היכן שהוא נמצא לשם כיונו ה' יתברך, וובדאי שמה שכתוב שהגר טעתה במדבר היינו שטעתה וחזרה לעבודת גילולים. הפלא ופלא!
באור נפלא ומחזק מאד לחייו של כל יהודי, כתב בבעל הטורים; שמשה רבנו לא רצה לכתוב אלא 'ויקר' מלשון מקרה כמו שכתוב בבלעם, לומר בזה שלא היה ראוי שידבר אתו ה' אלא נגלה אליו דרך מקרה, ואמר לו הקב"ה שיכתוב גם את האות 'א', ומפני ענותנותו של משה רבנו, כתב את ה'א' כשהיא קטנה.
בדבריו אלו של הקב"ה למשה, נאמר יסוד נפלא לכל החיים, אמת נכון שהקב"ה רצה להראות בזה למשה שהוא ראוי להתגלותו אליו, אבל גם גילה בזה, שאין מקרה בעולם!!!! הכל בהשגחה מאת הבורא יתברך בכל צעד ושעל! וכמו שהובא בספרים הקדושים על הפסוק "מקרה הוא לא טהור" – המחשבה שדרכי העולם "מקרה הוא" - "לא טהור הוא"! היא מחשבה לא טהורה ונכונה, כי הכל מאיתו יתברך!
מעשה נפלא מאד המחזק עניין זה מסופר על הגאון הצדיק רבי מרדכי פרוגמנסקי זצ"ל שהיה מגאוני ליטא ועבר את כל גיא ההריגה בשואה האיומה וניצל בחסדי ה', ואחר סיום השואה האיומה אזר אומץ בגבורה עילאית והחל לתור אחרי ילדים יהודים שלא זכו להכנס בבריתו של אברהם אבינו מחמת ימי הזעם והאימה שעברו עליהם בשנות השואה האיומה והנוראה, וכך הגאון ר' מרדכי זצ"ל היה מכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר, כדי לזכות להביא עוד ילדים פליטי ימי הזעם בבריתו של אברהם אבינו.
במסגרת נסיעותיו אלו שמע פעם הגאון ר' מרדכי זצ"ל, על ילד יהודי הגר בעיר קוובנה, שלא נימול, מיד לקח עמו מוהל ועלה לרכבת לקובנה כשאליהם מצטרף הגאון רבי אייזיק אוזבנד שהוא היה עד למעשה וסיפר זאת לדורות הבאים. וכך כדרכם של תלמידי חכמים התפתחה ביניהם שיחה של דברי תורה, וכשהם שקועים עמוק בעומקא דשמעעתא, לא שמו לבם שהרכבת כבר חלפה מזמן את התחנה של העיר קובנה, ולאחר זמן כשכבר התרחקו מאד מהתחנה בה היו צריכים לרדת, שם לבו הגאון רבי אייזיק אוזבנד, לדבר ומיד אמר: אוי... עברנו את התחנה מזמן, אנחנו תועים בדרך!.... יום שישי היום ורכבת חזור כבר אין לנו! היכן נעשה את השבת? ענה לו הגאון ר ' מרדכי זצ"ל במשפט חד רוי אמונה 'יהודי לעולם אינו תועה בדרך!'.
כשהגיעו לתחנה הבאה ירדו, ואז גילו כי הם נמצאים בקרבו של כפר של גוים, וחששות היכן יעבירו את השבת שמתקרבת ובאה צצו ועלו בלבם... אבל הגאון רבי מרדכי זצ"ל המשיך להרגיעם באמונתו החזקה ובאומרו 'יהודי אינו תועה בדרך' אם תעה הקב"ה הובילו לשם בכונת מכוין!. וכך כשהם מהרהרים על מצבם ומקומם, שמעו לפתע צעקות רמות.... 'העהר רבינער.. העהר רבינער', וכשהם מסובבים ראשם לעבר מקור הצעקות, רואים הם יהודי שרץ לקראתם בכל נפשו וכוחו, ומחבקם בעוז, וכשקצת נרגע מהמפגש המפתיע הוא מספר להם כי הוא היהודי היחיד שגר כאן בכפר וסיפר להם כיצד התגלגל למקום זה, ולפני שמונה ימים זכה ונולד לו בן זכר, ומאז כולו חשש שלא יזכה ח"ו להכנסו בבריתו של אברהם אבינו ביום השמיני להולדתו, וכל יום נסע תפילה מעומק ליבו שיזכהו ה' לקיים מצוה גדולה זו, והנה הגיע היום השמיני....... וכשהתחיל כבר חשש להכנס ללבו שמא לא יזכה לקיים המצוה בהידורה... שמע שמועה כי בתחנת הרכבת בפתח הכפר עומדים כמה יהודים הדורי פנים.... הוא מספר להם שהוא עזב את כל אשר לו ורץ אץ בכל כוחו עד שתפסם כאן, ואז הוא שואלם האם יש משהוא מביניכם שיודע למול, וכשהתברר לו שיש מוהל ביניהם פרץ בבכי עז בכי של התרגשות והודאה לה' על השליחים ששלח אליו ממש ברגע הנכון כדי לזכות לקיים את מצות ברית המילה לבנו בעיתה ובזמנה!
כשהם מתפעמים מגודל ההשגחה העליונה, פנה הגאון ר' מרדכי פרוגמרסקי זצ"ל להגאון ר' אייזיק ואמר לו: יהודי לעולם אינו תועה בדרך!! הקב"ה מסובב הסיבות ומשגיח על כל הנעשה, כדי שילד יהודי בן שמונה ימים בכפר נידח במרחבי ליטא יזכה להכנס בבריתו שלאברהם אבינו בגיל שמונה ימים'! וכך זכו לקיים המצוה בעוד ילד יהודי, ואף לשהות בשבת מרוממת בביתי של היהודי שלא גמר להודות ולהלל על ההשגחה הניסית שהתגלתה לעיניו.
כמה מרגש כמה מרומם! וככה היה הגאון ר' שלום שבדרון זצ"ל מרעים בקולו בדרשותיו חוצבות הלב 'יהודי לעולם אינו תועה'! והיה מביא לזה מקור ממה שכתוב על הגר "ותלך ותתע במדבר" ומסביר רש"י שטעתה וחזרה לגילולי עבודת כוכבים של אביה, והיכן זה כתוב בפסוק שאל והקשה ר' שולם זצ"ל, אלא שכתוב כאן שיהודי לא שייך שיטעה בדרך, היכן שהוא נמצא לשם כיונו ה' יתברך, וובדאי שמה שכתוב שהגר טעתה במדבר היינו שטעתה וחזרה לעבודת גילולים. הפלא ופלא!