השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה אוכלים בסעודה שלישית כאשר פסח חל להיות ביום ראשון? • מדוע בשבת כזאת צריכים להשכים קום ולא להאריך בתפילה? • וכיצד נכון לנהוג בקיום סעודה שלישית בשבת כזאת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ד סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
יו"ט של פסח שיוצא ביום ראשון, כך שערב פסח חל להיות בשבת, בודקים את החמץ ביום חמישי בלילה, שהרי בליל שבת א"א לבדוק את החמץ, כיוון שצריך לבדוק לאור הנר, וכן ביום שישי אחר הצהרים לא בודקים את החמץ, כיוון שצריך לבדוק לאור הנר ולא לאור החמה, ואומר המ"ב, שבודקים את החמץ בליל י"ג ומברכים על הבדיקה, ואח"כ מבטלים את החמץ וכמו בכל שנה, וביעור חמץ מבערים הכל לפני השבת.
באופן שיוצא פסח ביום ראשון, מעיקר הדין מבערים את החמץ במשך כל יום שישי, אבל טוב יותר לבער את החמץ ביום שישי קודם חצות, כדי שלא יטעו בשאר שנים, ולאחר ביער החמץ משיירים מזון ב' סעודות לצורך השבת, וסעודה שלישית זמנה אחרי המנחה, והרי אינו יכול לעשותה לא במצה כיוון שאסור לאכול מצה בערב פסח, וכן לא יכול לעשותה בחמץ כיוון שחמץ אסור באכילה בערב פסח אחר מנחה, אלא יכול לעשותה במצה עשירה בלבד, דהיינו, מצה שנילושה במי פירות בלבד, וצריך לעשותה קודם שעה עשירית, כיוון שלאחר שעה עשירית אסור לאכול אפילו מצה עשירה, כדי שיאכל מצה לתאבון, ומביא המ"ב, שבכזאת שבת צריך להשכים ולהתפלל מוקדם, ולא להאריך הרבה בתפילה.
במקומות שנוהגים שלא לאכול מצה עשירה, יקיימו סעודה שלישית במיני פירות או בשר ודגים, ואע"פ שיש מחלוקת האם יוצאים יד"ח רק בפת או גם בשאר דברים, בכ"ז בשעת הדחק יש לסמוך על המקילים, ויותר טוב בבשר ודגים מאשר בפירות, וכן יכול לקיימה בתבשיל כגון קניידלך, אבל זה מותר רק קודם שעה עשירית, משא"כ בפירות או בשר ודגים, שיכול לאוכלם אפילו אחרי שעה עשירית, אבל שיאכל רק מעט כדי לא למלאות כרסו.
טוב שיחלק את סעודת שחרית של פת לשניים, כיוון שיש אומרים שיוצא בזה יד"ח סעודה שלישית, וכתב הגר"א, שנכון לעשות כך, אבל כל זה רק באופן שיש לו שהות לברך בינתיים, או להפסיק באיזה שהוא שהות, כדי שלא יהיה בכלל ברכה שאינה צריכה.