יום חמישי ד' בתשרי תשע"ט
שלבי מלאכת הלישה ודרגת איסורם
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הַלָּש'. עיקרהּ של מלאכת הלישה היא ערבוב של מוצק ונוזל והפיכתם לבלילה אחת. לפעולה זו, שני שלבים: שלב הערבוב הראשוני, המכונֶה 'נתינת מים'; ושלב בחישת המוצק והנוזל ועִרבולם עד ליצירת הבלילה, המכונֶה 'גיבול'.
במוצק 'בר גיבול' (מוצק שהנוזל מחבר את חלקיו לגוף אחד, כגון קמח) – הגיבול אסור מדאורייתא, ונתינת המים אסורה מדרבנן; ויש אומרים שאף נתינת המים אסורה מדאורייתא.
ובמוצק ש'אינו בר גיבול' (מוצק שאינו הופך לגוף אחד על ידי הנוזל, כגון אפר) – נחלקו הפוסקים הן בנוגע לגיבול והן בנוגע לנתינת המים, אם הם אסורים מדאורייתא או מדרבנן. ויש אומרים שנתינת המים מותרת; ולמעשה, יש להחמיר.
[שו"ע שכד, ג, משנ"ב ה, י ו־יא, וביה"ל ד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 5; (ושם שכא, 78; וראה עוד שם)]
השינויים המתירים הכנת 'בלילה רכה' בשבת
באיסור מלאכת לישה, יש הבדל בין סוגי הבלילות: 'בלילה עבה', איסור לישתה מדאורייתא, ו'בלילה רכה' – מדרבנן. והתירו חכמינו ז"ל להכין בלילה רכה על ידי עשיית שינוי בסדר הערבוב של הנוזל במוצק, דהיינו: אם בדרך כלל שופכים את הנוזל לתוך המוצק, יש לשפוך המוצק לתוך הנוזל; וכן להיפך.
ויש אומרים שמלבד שינוי זה, ראוי לעשות שינוי גם ב'גיבול', דהיינו בבחישת החומר; ויש אומרים שאין צורך בשינוי נוסף.
ואם אין סדר קבוע לערבוב המוצק והנוזל – נחלקו הפוסקים: יש אומרים שישפוך את הנוזל לתוך המוצק, ויש אומרים שלא ניתן להכין בלילה זו בשבת, ויש אומרים שניתן להקל ולהכינהּ עם עשיית שינוי בגיבול, כנ"ל.
[ביאורים ומוספים דרשו שכד, 4; עם השלמה ממשנ"ב שכא, נז ו־סו, ובו"מ דרשו, 90]
ערבוב בהולכת הכף 'שתי וערב' – פרטי הדין
השינוי ב'גיבול', הנזכר לעיל, אפשרי בכמה צורות, ואחת מהן – הולכת הכף 'שתי וערב', ללא סיבוב הכף כדרך הבוחשים; וניתן לחזור על פעולה זו מספר פעמים. וכן ניתן לערות לאחר מכן את הבלילה מכלי לכלי, למרות שבכך מתערבים המוצק והנוזל היטב.
ובהולכת הכף שתי וערב – יש אומרים שיתכן שצריך להוציא את הכף בין שתי לערב, ובין ערב לשתי, או לכל הפחות להתחיל את ההולכה בכל פעם מאמצע רוחב הכלי שבו מונחת הבלילה; ויש אומרים שהכריע שצריך להוציאהּ בין שתי לערב, ובין ערב לשתי. אולם, יש אומרים שחומרא זו היא רק כדי למנוע מכשול, אבל הנזהר כראוי ויודע שלא יכשל בסיבוב הכף כדרך הבוחשים, אינו צריך להחמיר בכך.
[שו"ע שכד, ג, משנ"ב ח, וביה"ל ד"ה ומעביר; ביאורים ומוספים דרשו, 10; וראה שם שכא, 82]