כאשר התארח פעם מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל בשבת אצל אחד מנדיבי הישיבה הגדולים, ניגש אליו בעל הבית בסעודת שבת בבוקר וסיפר לו שהוא סובל מאוד היות שיש לו אבן בכליות, וסיפר שכבר עבר שני ניתוחים ללא הצלחה. וביום שלישי הקרוב עומד הוא לעבור ניתוח שלישי וביקש ברכה שכן חשש מאוד מהניתוח, והוסיף שאם יסתדרו הדברים והאבן תצא מעצמה בלי צורך בניתוח הוא מוכן לתרום מאה אלף דולר לישיבה ע"מ שרבנו יבטיחו שיעבור הטיפול בהצלחה ותצא האבן בשלום.
סגר רבנו פיו ושפתיו, והניח את אצבעו על פיו לסימן שתיקה. כעת שבת קודש ולא מדברים על עניינים אלו (וכידוע היה רבנו בתענית דיבור בשבת), וכשניסה שוב ושוב לדבר ע"ז עם רבנו, חזר והניח אצבעו על פיו בסימן שתיקה, וסימן בידו לאחר השבת נדבר על זה.
עם צאת השבת ניגש הנדיב בעל הבית אל רבנו וקיבל את ברכתו לרפואה שלמה והוסיף שאינו צריך ללכת לניתוח, האבן תצא גם ללא הניתוח. כך היה שהאבן יצאה בשלמות ללא כל טיפול רפואי. אותו נדיב התרגש כל כך מהסיפור שלא הסתפק בתרומתו אלא הכפילה והיה מספר את הסיפור לכל מי שבא להתרימו, וסיפר הג"ר בנימין קרליבך שכאשר הנדיב סיפר זאת להגרנ"צ פינקל ראש ישיבת מיר הגיב הגרנ"צ ואמר לו: על כזה סיפור נתת מאה אלף דולר? על דבר כזה צריך היית לתת לו מליון דולר!
..זוג נוסף שלא זכו להיפקד באו ובקשו ברכה, וסיפרו שהרופאים מצידם הרימו ידיים ולא נראה להם שיהיה להם ילדים. חייך רבנו ואמר: וכי הם נותנים ילדים? והתפלל עליהם. באותה שנה הם נפקדו ולשנה הבאה בין הבאים התייצב הרופא לבקש את ברכתו של רבנו וסיפר שהכיר היטב את מצבם של אותו זוג והיה זה בלתי אפשרי בלי תפילת רבנו ובא לבקש שיתפלל להצלחתו.
בימי שהותם בחו"ל ארגנו דינר לישיבה שהיה אמור להתקיים כמה שבועות לאחר מכן. עלה רעיון לבקש מאחד מידידי הישיבה להיות אורח כבוד של הדינר. כאשר הציעו לו זאת סרב משיקוליו. כאשר לחצו עליו אמר שהוא מסכים בתנאי אחד, שרבנו יברך את בנו שעדיין לא זכה לפרי בטן.
כאשר הגיע לדינר סיפר לנכדי רבנו שכבר קיבל את החלק שהובטח לו מצד הישיבה, שכן תפילות רבנו התקבלו.
נהגו רבי אסא ויטו היה מספר שבדרך כלל לפי נוסח ברכתו היה רואה לאן הדברים נוטים, היו שהיה מברכם בחמימות והברכה התקיימה והיו שלא… וסיפר שהייתה לו קרובת משפחה מדרגה קרובה ותמיד ביקש עבורה ורבנו מעולם לא אמר לו דברים ברורים שתתרפא למרות שהיה רואה תמיד שבדברים חמורים בהרבה כן אמר בבירור.
(מגדלתו ומרוממתו)