יום שלישי ט"ז באדר תשע"ז
על איזו תרופה צריך לברך?
כל מאכל שאדם אוכל לשם רפואה, חייב לברך עליו, כיון שנהנה בשעת אכילתו כדרך האוכלים. וכן תרופה שמעורב בה חומר מתוק, או שמצופה בחומר מתוק - צריך לברך לפני נטילתה. ואף כשהתרופה עצמה מרה ואינה ראויה לאכילה, והחומר המתוק טפל אליה, צריך לברך עליו, משום שאין הטפל פטור מברכה אלא כשמברכים על העיקר, ובנדוננו אינו מברך על העיקר. במה דברים אמורים? כשאוכל את התרופה כדרך אכילה, כגון תרופה נוזלית שלוגם ממנה, או גלולה שמוצץ אותה; אבל אם בולע את התרופה שלא כדרך אכילה, יתכן שאין לברך עליה. [ביאורים ומוספים דרשו, 31]
האם ילד שמכריחים אותו לאכול צריך לברך?
אדם שכופים אותו לאכול נגד רצונו - נחלקו הפוסקים אם מברך, אך אם מדובר באכילת מצוה, יתכן שצריך לברך לכל הדעות, כיון שבתוך תוכו חפץ כל יהודי לקיים את המצוות. ולהלכה, ראוי שיתרצה באכילתו, כדי שיוכל לברך לכל הדעות, אך אם לא התרצה, לא יברך, אלא אם כן מדובר בלחם שאוכל ממנו כדי שביעה. וילד שמכריחים אותו לאכול, ניתן לחנכו גם לברך על אכילה זו, כיון שבדרך כלל עושים זאת כאשר הילד רעב וזקוק לאוכל, ולאחר אכילתו הוא נהנה מכך שאכל. [שו"ע ח, משנ"ב מה, ושעה"צ לח; ביאורים ומוספים דרשו, 32-33]
אדם שיש לו 'אלרגיה' למאכל מסוים - האם מותר לו לברך עליו?
האוכל מאכל שאפילו מעט ממנו פוגע בבריאותו, כגון מי שיש לו 'אלרגיה' למאכל מסוים, ואף מעט מאד ממנו גורם לו לחולי או אף לסכנה - אסור לו לברך, כיון שעובר עבֵרה באכילתו. אולם, האוכל מאכל שאין במעט ממנו פגיעה מיידית בבריאותו, חייב לברך ברכה ראשונה, שהרי נהנה באכילתו כדרך האוכלים, וחיוב ברכה ראשונה הוא אפילו על מעט שבמעט. ואם באכילת כמות המחייבת ברכה אחרונה אין חשש לפגיעה מיידית בבריאותו, עליו לברך גם ברכה אחרונה; וכל שכן במאכל שאין בו חשש כלל לפגיעה מיידית בבריאותו. [ביאורים ומוספים דרשו, 36]