היום נלמד: ברכות ההודאה על הטובה ועל הרעה
יום רביעי כ"ח באייר תשע"ז
על איזו שמועה מברכים "דַּיַּן האמת"?
השומע שמועה טובה הקשורה אליו, וגורמת לו לשמחה יתֵרה – וכגון ששמע כי זכה בסכום כספי גבוה מאד ביחס למצבו הכלכלי – מברך 'שהחיינו'. ואם טובה זו קשורה גם אליו וגם לאחרים – מברך: "הטוב והמטיב", דהיינו שהשי"ת הטיב לו וגם לאחרים. וכן השומע שמועה רעה רח"ל הגורמת לו צער רב, כגון שנודע לו על פטירת אדם קרוב, או שנודע לו כי הוא חולה במחלה מסוכנת, או אף אם שמע על הפסד כפסי משמעותי שנגרם לו, וכיוצא באלו – מברך: "ברוך... דַּיַּן האמת", כלומר, שהוא מצדיק דין שמים. והן על שמועה טובה, הן על שמועה רעה – אין לברך אלא כשהשמועה ודאית, וכגון ששמעהּ מפי אדם נאמן אשר ראה את דבַר השמועה בעצמו. [שו"ע רכב, א-ב, ומשנ"ב א ו־ג; ביאורים ומוספים דרשו, 5-6; וראה שעה"צ א ו־ו]
מדוע צריך לברך על הרעה בשמחה?
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלֵמה ובנפש חפֵצה, כדרך שמברך על הטובה בשמחה, מפני שאצל עובדי ה' נחשבת הרעה כטובה ושמחה, שהרי כשמקבל מאהבה מה שנגזר עליו, נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השי"ת, ועבודת השי"ת שמחה היא עבורו. ועוד, כי מטרת היסורים לכפר את עוונותיו, כדי שלא יצטרך להתיַסר בגיהנום, אשר שם העונש גדול בהרבה; וכפי שאכן מצאנו בדברי חז"ל על יצחק אבינו ודוד המלך עליהם השלום שביקשו יסורים בעולם הזה כדי לכפר על נפשם; ואם כן היסורים הם לטובת האדם, וצריך לשמוח בהם, והרי זה כאדם שעובר טיפול רפואי קשה, שעל אף הסבל הכרוך בו, הוא שמח בעצם הטיפול ומודה לרופא המטפל על כך. [שו"ע רכב, ג, ומשנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 7]
מהי ברכת ההודאה שמברכים בירידת גשמים לאחר בצורת?
כפי שלמדנו אתמול, בשעת ירידת הגשם הראשון לאחר תקופת בצורת – מברכים ברכת הודאה. (ויש אומרים שבמקומות מסוימים, בירידת הגשם הראשון בכל שנה, אף ללא בצורת, מברכים ללא שֵׁם ומלכות). ומהי הברכה? מי שאין בבעלותו שטח חקלאי הזקוק לגשם, אומר: "מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו, ואילו פינו מלא שירה כים...", וממשיך כפי ההמשך שבתפילת 'נשמת' הנאמרת בשבת וביום טוב, עד המילים: "הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו", וחותם: "ברוך אתה ה' א-ל רוב ההודאות". ואם יש בבעלותו שטח חקלאי הזקוק לגשם: אם הוא בבעלותו בלבד, ואין לו אשה וילדים – מברך 'שהחיינו', ואם הוא יש לו אשה ובנים, או שהוא שיש לו שותף יהודי לבעלות על השטח – מברך "הטוב והמטיב". [שו"ע רכא, ב, ומשנ"ב ד ו־ו]