היום נעסוק בנושא: עניית 'אמן' ו'דבר שבקדושה' בקריאת שמע וברכותיה
יום שלישי ג טבת תשעו
על איזו ברכה חובה לענות 'אמן' מדאורייתא?
בעת אמירת ה'פרקים' של קריאת־שמע וברכותיה, אין לענות 'אמן' על שום ברכה, מלבד הברכות: 'הא-ל הקדוש', 'שומע תפילה', וברכות התורה שבעת העלייה לתורה; ויש אומרים שאין לענות על ברכות התורה. כמו כן, יש לענות אמן על שלושת הפסוקים של ברכת כהנים - אשר יש מגדולי האחרונים שכתב כי חובת הענייה עליהם היא מדאורייתא. ו'בין הפרקים' - מותר לענות אמן על כל ברכה שהיא; ויש אומרים שמלבד הברכות הנ"ל מותר לענות רק על ברכת 'יוצר אור' בינהּ לבין ברכת 'אהבה רבה', ויש אומרים שמותר לענות גם על 'אהבה רבה' בינהּ לבין קריאת־שמע. [סעיף ג וס"ק יח ו־כג; ביאורים ומוספים דרשו, 10, 14 ו־15; וראה סימן נט, סעיף ד]
כיצד עונים ל'מודים דרבנן' באמצע קריאת שמע?
בעת אמירת קריאת־שמע וברכותיה, יש להפסיק לעניית 'אמן יהא שמיה רבה', 'אמן' שלאחר 'דאמירן בעלמא', 'ברכו', קדושה ו'מודים דרבנן'. אכן, בקדושה אין לומר אלא את הפסוקים 'קדוש קדוש' ו'ברוך כבוד', ולא את הפסוק 'ימלוך', וכן אין לומר את התוספות שבקדושה, כגון "לעומתם ברוך יאמרו..."; ונחלקו הפוסקים אם חובה לשתוק בשעה שהציבור והחזן אומרים תוספות אלו, ולכל הדעות רצוי לעשות כן. ובמודים דרבנן אין לומר אלא את המילים: "מודים אנחנו לך". ויש שכתב כי מי שכבר שמע באותו היום קדושה וברכו, לא יענה עליהם בעת קריאת־שמע וברכותיה. [סעיף ג וס"ק יז, יח ו־כ; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
האם ניתן לקדש את הלבנה באמצע קריאת שמע?
מי שלא היה באפשרותו להניח טלית ותפילין עד לברכות קריאת־שמע - לדעת השולחן־ערוך, יניח בברכה 'בין הפרקים', ולאחר שהתחיל את הפרשה השלישית של קריאת־שמע יניחן ללא ברכה; ולדעת הרמ"א, באמצע הפרשיות של קריאת־שמע, או בברכת 'אמת ויציב', יש להניח את התפילין בברכה, ומאידך, על הטלית אין לברך אף 'בין הפרקים', אך ניתן להתעטף בה באמצע הפרק (למעט בפרשה הראשונה של קריאת־שמע). וברכות הברק, הרעם וקידוש לבנה - במקרה שאם לא יברך מיד יפסיד את הברכה - מותר לברך אף באמצע הפרק, ויש אומרים שאין לברך על ברק ורעם באמצע הפרק. [סעיף ב, ס"ק יד, טו, טז ו־יט, וביה"ל ד"ה אם; ביאורים ומוספים דרשו, 12; וראה שם, 5]