יום ראשון כ"ט בטבת תש"פ
על איזה פרט בדיני הגעלה חובה להקפיד במיוחד בהגעלה ציבורית?
כפי שלמדנו אתמול, בהגעלת כלים חובה להקפיד שהכלי לא יהיה 'בן יומו', דהיינו שטרם חלפו עשרים וארבע שעות מעת ש'בלע' את האיסור; או שכמוּת המים תהיה פי שישים מהכלי. וכאשר מגעילים מספר כלים בבת אחת, צריך שכמות המים תהיה פי שישים מכל הכלים. וכן כשמגעילים מספר כלים בזה אחר זה, צריך להקפיד בכל כלי שכמות המים תהיה פי שישים מכל הכלים שהוגעלו עד כה, כולל הכלי הנוכחי.
ולפיכך, בהגעלת כלים ציבורית, שאין במים פי שישים מכל הכלים המוגעלים בהם, חובה להימנע מהגעלת כלים 'בני יומם'. והמנהג, שאף כאשר ניתן להקפיד שכמות המים תהיה פי שישים מהכלי, כגון בהגעלה פרטית של כלי אחד – אין מגעילים כלי בן יומו. ובהגעלה לפסח, יש המהדרים להמתין שלושה ימים מעת השימוש בכלי לחמץ עד להגעלתו, ויש המהדרים אף לבצע את ההגעלה עצמה לפחות שלושה ימים לפני הפסח.
[שו"ע תנב, א, משנ"ב יג, ובה"ל ד"ה צריך; וראה שעה"צ טו, ובה"ל ד"ה שאין; ביאורים ומוספים דרשו, 13]
מה מידת חום המים הנדרשת בהגעלת כלים?
כלי ש'בלע' טעם איסור ב'כלי ראשון' שעל גבי האש, ניתן להגעילו רק במים רותחים בכלי העומד על גבי האש. ואם הגעילוהו במים העומדים על גבי האש אך אינם רותחים – צריך לשוב ולהגעילו במים רותחים.
ומכיון שטבעם של מים רותחים שכאשר מכניסים בהם כלי צונן להגעלה הם נחים מרתיחתם, יש להותיר את הכלי בתוך המים עד שהמים ישובו ויבעבעו. וראוי להשגיח על כך במיוחד בהגעלה ציבורית, בה מוכנס למים כלי אחר כלי במהירות, שלא יארע שיכניסו כלי למים כשאינם רותחים ויוציאוהו בטרם ירתחו.
וכלי שבלע את טעם האיסור בכלי ראשון שאינו עומד על גבי האש – ניתן להגעילו במים רותחים שהוסרו מעל האש. וכן כלי שבלע את טעם האיסור ב'עירוי' מכלי ראשון, או בכלי שני, ניתן להגעילו בהתאם לצורת הבליעה.
[שו"ע תנב, א, ומשנ"ב ז-ח; ביאורים ומוספים דרשו, 6, וראה שם, 5]
האם מי ההגעלה מותרים לשימוש לאחר ההגעלה?
מים שהגעילו בהם כלי מאיסור, ויש בהם פי שישים מהכלי – למרות שהאיסור בטֵל בהם, אסור להשתמש בהם לבישול ולשתייה; ואם הגעילו בהם כלים לפסח, אסור להשתמש בהם לבישול ולשתייה בפסח.
ויש אומרים שטעם דין זה הוא משום שכאשר האדם שותה את המים או מבשל בהם, הריהו נחשב למפרע כ'מבטל איסור' על מנת ליהנות ממנו, ולא הותר לבטל את האיסור במֵי ההגעלה אלא משום שכוונת ההגעלה היא להוציא את טעם האיסור הבלוע בכלי, אך לא על מנת להנות ממנו. ויש אומרים שדין זה הוא 'חומרא בעלמא'.
והשימוש במים לאחר שהצטננו לצורך הדחת כלים – יש מן האחרונים שהתירוה, אך יש מהראשונים שכתב שאף היא אסורה. ומים ששפכו על כלי לאחר הכשרתו ב'ליבון' – מעיקר הדין מותר להשתמש בהם לבישול ולשתייה, אך רצוי להימנע מכך.
[משנ"ב תנב, יג; ביאורים ומוספים דרשו, 15]