השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קפ"ז סעיף ב'
- דיוקים בנוסח ברכת המזון -
חיוב הזכרת ברית ותורה | טעם הזכרה זו | אופן ההזכרה | מה הדין כשחיסר אחד מהם? | נשים ועבדים בהזכרה זו | הזכרת מלכות בית דוד | טעם ההזכרה | הזכרת על הניסים בחנוכה ופורים | כיצד ינהג השוכח להזכיר על הניסים?
ידוע שאדם שבירך בהמ"ז ולא הזכיר "ברית ותורה", הזכרה זו מעכבת ולא יצא יד"ח וחוזר ומברך, כי ג' הברכות של בהמ"ז מעכבות אחת את השניה, והטעם, כיון שכאשר משבחים את הקב"ה בברכה השניה של בהמ"ז, משבחים אותו על ארץ ישראל שהוא נתן לנו, וארץ ישראל נקנית ע"י ברית וע"י תורה, כמו שכתוב "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך" שהקב"ה הבטיח כך לאברהם אבינו בשעה שהוא מל את עצמו, וכן כתוב "למען תחיון וירשתם את הארץ הטובה", כאשר שומרים את התורה ומקיימים את המצוות, הקב"ה מבטיח שירשו את א"י, נמצא א"כ, שהברית והתורה הם אלו שעל ידם זוכים לקבל את א"י, ולכן חשובה הזכרתם בברכת המזון, וכ"ש כשלא הזכיר את הארץ עצמה "נודה לך ה' אלקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה" שלא יוצא יד"ח, והחידוש הוא בברית ותורה, שהזכרתם מעכבת.
דעת הרא"ש שא"צ ממש להזכיר ברית ותורה, אלא מספיק שמזכירים "על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו", והרמב"ם חולק, וצריך להזכיר ממש ברית ותורה.
סעיף ג'
אם לא הזכיר ברית ותורה, אפילו חיסר איחד מהם, חוזר ומברך מהתחלה.
נשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה, כי נשים לא שייכות בברית, ועבדים לא שייכים בתורה, המ"ב אומר, שנשים לא בנות תורה וכיון שנקט שעבדים לאו בני תורה הוא נקט שנשים לאו בני ברית, ובכ"ז מנהג הנשים לומר כך, "על בריתך שחתמת בבשרנו" של הזכרים "ועל תורתך" של הזכרים שבזכות זה ניתנה לנו א"י, וכן שהם שייכות בתורה כיון שהן מצוות ללמוד את החוקים השייכים למצוות שנוהגות בהם עצמן.
סעיף ד'
צריך להזכיר ב"בונה ירושלים" את מלכות בית דוד, ואם לא הזכיר מחזירים אותו, והטעם מבאר המ"ב, שע"י דוד נתקדשה ירושלים, וכן כל עוד שמלכות בית דוד לא חוזרת למקומה, אין הנחמה שלימה.
אומרים "על הניסים" בחנוכה ובפורים, ואם לא אמרו, לא מחזירים אותו, ובכ"ז אפשר לומר ב"הרחמן", הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו.
סימן קפ"ח סעיף א'
- נוסח ברכה שלישית, ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון -
עניית אמן אחר בונה ירושלים | אופן ענייתה | טעם הדבר
אחרי שחתם "בונה ירושלים" יענה אמן אחרי ברכת עצמו, כיון שסיום הברכות זה דאורייתא, והשאר אינה דאורייתא, וכדי להבדיל בין ג' הראשונות לבין הרביעית, עונה אמן, המ"ב אומר שצריך לומר "בונה ברחמיו ירושלים" ולהפסיק, ואז לומר "אמן".
סעיף ב'
"אמן" צריך להיות בלחש, כי אם יאמר בקול, יבואו לזלזל גם בברכה הרביעית, ויגידו שהיא רק דרבנן, והיום נהגו לומר בקול, כיון שכאשר יש זימון, אז עונים אמן אחרי המזמן, וממילא כולם יכולים להגיד אמן, והמ"ב מביא טעם נוסף, שלכן צריך לומר אמן בלחש כי הפועלים אצל בעה"ב, חייבו אותם לברך רק ג' ראשונות, וכשאומרים אמן, הם שבים מיד לעבודתם, ולכן צריך לומר אמן בשקט, כדי שפועלים לא יצאו כשאין להם עבודה אצל בעה"ב, וכהיום זה לא שייך, כי בלאו הכי פועלים אומרים את ד' הברכות, ולכן אומרים אמן בקול.