שאלה: ילדי משפחת וייס רצו לעלות בשבת לגג הבנין לראות את הנוף. אמר ברוך, האח מהישיבה, שכפי שלמד במשנ"ב במסגרת 'דרשו', אזי בסימן שנ"ח מבואר שמקום המוקף שלא לשם דיורים אסור לטלטל בו אם הוא יותר מבית סאתיים, גם כשיש ערוב מהודר במקום, וגם בפחות מבית סאתיים יש איסור להוציא כלים מהבית למקום זה, וא"כ הגג שאינו מיועד לדיורים אסור לטלטל בו, ולכן לפני שעולים שיבדקו שאין להם שעון ולא חפצים בכיסים.
אמר לו אבא: כנראה שלא הגעת עדיין לסימן שס"ב ס"ד, שמבואר שם שגג הספינה מותר לטלטל בו כיון שהמחיצות של הספינה נחשבות כאילו עולות למעלה, ובמוספים שבהוצאת 'דרשו' הובא שה'שונה הלכות' כתב שכן הדין בכל גג, שמותר לטלטל בו מכח המחיצות של הבית שנעשו לדירה ונחשב כאילו עולות. כיצד יש לנהוג למעשה?
תשובה: דעת הגר"מ רוזנר שליט"א בעמח"ס 'חכמת הלב' בהלכות עירוב, שגגות בזמננו שאינם משמשים לדירה רק לדודי שמש, יש להחשיבם כקרפף שלא הוקף לדירה. ומה שנאמר בגמרא ערובין צ"א שמותר לטלטל בגג ומבית לגג, זה כיון שיש בהם מעט שימושים של דירה, כמבואר ברש"י ותוס' שם, וגם משום שהמחיצות של הבית שנעשו לדירה נחשבות שעולות למעלה מדין גוד אסיק וגודרות את הגג. אך כשבגג עצמו יש מחיצות כפי שמצוי בזמננו, דן הגאון הנ"ל ע"פ דברי הגרעק"א בסוכה י"ז שאין לומר גוד אסיק. והמחיצות של הגג הרי לא נעשו לדירה, ולכן ראוי להחמיר מלטלטל בגג.
וכשהגג פחות מבית סאתיים דעת המשנ"ב סי' שב"ע שבשעת הדחק מותר לטלטל מהבית אליו, אך לכתחלה יש להחמיר לא הוציא כלים שהיו בבית בכניסת שבת לגג.