הבדלה לאחר מוצאי שבת
* מי שלא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד לסוף יום שלישי. ויש אומרים שניתן להבדיל רק עד לסוף יום ראשון; ויש אומרים עוד, שאם אכל מיום ראשון ואילך ללא הבדלה, אינו רשאי להבדיל לאחר מכן. והרמ"א פוסק כדעה הראשונה, שניתן להבדיל עד ליום שלישי, ואף אם אכל. ולכל הדעות, יש להסמיך את ההבדלה לשבת ככל האפשר, משום שזריזים מקדימים למצוות.
* האמור לעיל הוא בנוגע לברכת 'הגפן' וברכת 'המבדיל'; אבל ברכת 'מאורי האש' – לא ניתן לאומרה אלא במוצאי שבת, וכן אין לברך על הבשׂמים בתוך סדר ההבדלה מיום ראשון ואילך.
זמן עשיית מלאכה במוצאי שבת
* במוצאי שבת, נמשכת קדושת השבת גם לאחר צאת הכוכבים, ולכן אסרו חכמינו ז"ל את כל איסורי שבת, עד ההבדלה באמירת "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית או על היין.
* מי שהוצרך לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובכך מותר בעשיית כל מלאכה; ואין צורך לומר את כל הנוסח של ברכת ההבדלה.
* מנהג רצוי הוא, שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד לאחר סיום סדר תפילת ערבית; ועל פי הזוהר הקדוש, יש להחמיר במיוחד בהדלקת אש לפני אמירת "ובא לציון" שלאחר תפילת ערבית.
סעודת 'מלוֶוה מלכה'
* מצוה ללוות את השבת – שנקראת 'כלה' ו'מלכה' – ביציאתה, כדרך שמלוים אדם חשוב בצאתו ממקומו. ועיקר המצוה היא באכילת סעודה רביעית, המכונה 'מלוֶּה מלכה'.
* ראוי להסמיך את סעודת מלווה מלכה ליציאת השבת. ומי שאינו תאֵב לאכול, ראוי שלא יעסוק במלאכה בדרך של 'קביעות' עד לאחר הסעודה. ועל פי הקבלה יש לאכול סעודה זו עד חצות הלילה.
* בסעודת 'מלוֶה מלכה', לכתחילה יש לאכול פת. ואמרו רבותינו שאכילת פת חמה במוצאי שבת, יש בה רפואה. וכן ראוי להדר ולאכול בסעודה זו בשר או תבשיל אחר.
הליכה וריצה בשבת
* אסור לרוץ בשבת; וכן, במידת האפשר, אין לפסוע פסיעות רחבות, או לדלג ולקפוץ. וריצה לדבר מצוה מותרת, ואף כשלא ניכר שנעשית לשם מצוה.
* ריצה לצורכי בריאות אסורה בשבת, הן משום איסור הריצה בשבת, והן משום שחכמינו ז"ל אסרו לעשות בשבת כל מעשה שניכר שנעשה לשם רפואה, וכגון נטילת תרופה.
* פסיעה גסה – דהיינו רחבה – מכהָה את הראִייה באחד חלקי חמש מאות (1/500). ולכן, מלבד האיסור שיש בשבת בהליכה בפסיעות רחבות, כנ"ל, יש להימנע מפסיעות אלו גם בימות החול.
מהלכות מלאכת 'הוצאה'
* יש מהפוסקים שכתב כי לכתחילה אין לצאת בשבת לרשות הרבים עם שיירי מאכל בין השיניים. ויש שמתיר, למעֵט אם מדובר בשיירי מאכל שהדרך להקפיד ולהוציאם מהפה.
* מותר ללבוש בגד או לענוד תכשיט בשבת ברשות הרבים. אולם חכמינו ז"ל אסרו ללבוש בגדים מסוימים ולענוד תכשיטים מסוימים, מחשש שיסירו אותם או שיפלו ויטלטלום ארבע אמות.
* מי שרגלו האחת פצועה, או שנקע את רגלו וצולע וכיוצא באלו – ראוי שלא יצא לרשות הרבים כשרק רגלו האחרת נעולה בנעל; אך ברחוב שאינו מוגדר כרשות הרבים דאורייתא, ניתן להקל.