השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה הדין של ערימת חול הנמצאת ברה"ר? • עמוד העומד ברה"ר ומשמש להניח עליו משא ולסדרו על הכתף, כיצד הוא נידון? • באיזה אופן גומא ברה"ר נחשבת רה"י? • ומה הדין בכותל העומד בסמוך לרה"ר ויש בו חורים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שמ"ה סעיף י' – סעיף י"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
עמוד או תלולית עפר שנמצאים ברה"ר, הדבר תלוי, אם יש בגובהם פחות מג' טפחים, הם בטלים לרה"ר ונידונים כרה"ר, וכאשר הם גבוהים למעלה מג' טפחים, מג' ועד ט' טפחים, אם יש ברוחבם שיעור של ד' על ד' טפחים, הם נידונים ככרמלית, וכרמלית היא רשות מדרבנן, ואסור להוציא מרה"י אל כרמלית, ואסור להכניס חפץ מכרמלית לרה"י, ואסור להוציא או להכניס מכרמלית לרה"ר מדרבנן, והמ"ב אומר, שצריך להיות דווקא ד' על ד', דהיינו, ששה עשר טפחים מרובעים, ואם יש שם אורך יותר מרוחב וסה"כ ישנם ד' על ד' טפחים אבל כדי לרבע, דהיינו, יש ששה עשר טפחים אבל לא ד' על ד', אין זה כרמלית, ואם אין ברוחבם של התלולית או העמוד ד' על ד' טפחים, הם נידונים כמקום פטור שמותר להוציא ולהכניס ממנו או אליו מרה"י ומרה"ר מדאורייתא ומדרבנן.
עמוד ברה"ר שהוא גבוה ט' טפחים מצומצמים, וי"א ט' ועד י' טפחים, נידון כרה"ר, וטעם הדבר הוא, כיוון שהעמוד משמש את בני רה"ר כדי לכתף עליו כאשר הם נושאים משאות על גבם, שלפעמים רוצים לסדר את המשא על גבם ומניחים אותו על העמוד כדי לסדרו.
המ"ב מביא מחלוקת, הם צריך שבני רה"ר יכתפו עליו בפועל, או שמספיק שהוא ראוי לכתף עליו כדי להחשיבו לרה"ר.
עמוד או כל תלולית עפר הנמצאים ברה"ר שיש בגובהה י' טפחים ורוחבה ד' על ד' טפחים, נחשבת כרה"י מן התורה, ואם אין בו ד' על ד', הוא מקום פטור, ואע"פ שהוא צמוד לכותל ואפשר לחקוק בכותל ואז יהיה בו רוחב ד' על ד', לא מועיל, אלא צריך שיהיה בו עצמו ד' על ד' בלי חקיקה.
גומא שהיא לעומק רה"ר, אם היא עמוקה פחות מג' טפחים, היא נחשבת רה"ר, ואם היא בעומק מג' ועד י' טפחים, אם רוחבה ד' על ד' טפחים, נחשבת ככרמלית, ואם אין בה ד' על ד' טפחים, נחשבת כמקום פטור, ואם היא עמוקה י' טפחים ויש בה רוחב ד' על ד' טפחים, נחשבת כרה"י.
גומא עמוקה י' ורחבה ד', והיא מליאה במים או פירות, מביא המ"ב שהדבר תלוי, כאשר היא מליאה במים, מים לא מבטלים מחיצות והיא רה"י, וטעם הדבר שמים לא מבטלים מחיצות הוא כיוון שהמים הם שקופים והמחיצות ניכרות, אבל אם הגומא מליאה בפירות, הפירות מבטלים את הגומא ואינה נחשבת לרה"י, ואע"פ שאפשר ליטול את הפירות, מביא המ"ב דעת הרשב"א, שרק פירות שהם מוקצה, הם מבטלים את הרה"י שבגומא וכגון פירות טבל, אבל פירות המותרים בטלטול, אינם מבטלים את המחיצות שהרי אפשר ליטול אותם והגומא תיחשף, אמנם יש חולקים וסוברים, שפירות לעולם מבטלים את המחיצות גם כאשר אפשר ליטול אותם, ואפילו שדעתו לפנותם, הם מבטלים את רה"י שבגומא.
למעלה מי' טפחים אין זה נחשב רה"ר, ולכן, אדם העומד ברה"ר וזרק חפץ למעלה מי' טפחים, אע"פ שהחפץ נח למעלה מי' טפחים, וכגון שזרק תאנה ונדבקה בכותל, אינו חייב משום מעביר ד"א ברה"ר, כיוון שזה מקום פטור.
כותל העומד בסמוך לרה"ר ויש בו חורים, הדבר תלוי, אם החורים בגובה של עד' ג' טפחים בכותל, הם נידונים כרה"ר, ומג' ועד י' טפחים ורוחבם ד' על ד' טפחים, נידונים ככרמלית, ואם החורים בגובה י' טפחים ורוחבם ד' על ד' טפחים, נידונים כרה"י, ואם אין ברוחבם ד' על ד' טפחים, הם נידונים כמקום פטור.